גירעון

מתחילת השנה הסתכם הגירעון הממשלתי ב-87.5 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 29.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד

מתחילת השנה הסתכם הגירעון הממשלתי ב-70.2 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 24 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. באוצר חוששים מזינוק של הגירעון לרמה של 13%

גירעון הממשלה בארבעת החודשים הראשונים של 2020 זינק ב-140% אך אפקטיבית גדל בפחות מ-1% מהתמ"ג; כרגע יש בישראל למעלה ממיליון מובטלים, התוצר פוחת וירידת ההכנסות מזינה ירידה נוספת בתוצר - הממשלה חייבת להגדיל הוצאות

שר האוצר החדש צפוי להעלות לכם מסים – בכמה זה ייפגע בכם והאם יש פתרון אחר שיצמצם את הגירעון שזינק בעקבות הקורונה? 

אם יימצא חיסון סביר להניח שהכלכלות ישובו לפעילות נורמלית. אחרת, נגיע לפחות לממדי המשבר של 2008; המשקיעים צריכים לשאול את עצמם באיזו מידה הם מוכנים לבסס את החלטות ההשקעה על התקווה למציאת חיסון

איך האזרחים יתגברו על המשבר הכלכלי (זה אפשרי), איך המדינה תתגבר על המשבר (זה בהחלט אפשרי), מה יהיה מנוע הצמיחה שיוציא אותנו מהמשבר (זה צפוי) ולמה חייבים לקצץ את המגזר הציבורי?

פוליטיקאים שחוששים מפני השלכות העלאת מסים על עתידם הפוליטי עשויים להדפיס כסף במקום. הדפסה שעלולה ליצור אינפלציה; אבל הכל יחסי - ייתכן שלא תהיה אינפלציה, כאשר רמת ההדפסה המקומית דומה לזו שבמדינות אחרות

הגדלת כמות הכסף לא הובילה בשנים האחרונות לאינפלציה, ומימון הגירעון על ידי הדפסת כסף לא יוביל לגידול בכמות הכסף, אלא רק יפצה על הירידה הצפויה בכמות הכסף בעקבות המשבר

אם נניח שבעוד חודש-חודשיים יימשכו מגבלות ההתכנסות אבל יוסרו המגבלות על רוב העובדים מלהגיע לעבודתם - שיעור האבטלה במשק צפוי לעמוד על כ-7% בסוף 2020 - אובדן התוצר צפוי לעמוד על כ-8%

מצבה הפיננסי הטוב של ממשלת ישראל מאפשר להקצות תקציב חירום לטיפול מהיר במשבר הקורונה - מהלך שגם יחסוך נזק כלכלי לאזרחים וגם יעזור לשמור על יציבותה הפיננסית של הממשלה