גירעון
גירעון תקציבי נוצר כאשר הוצאות הממשלה גבוהות מהכנסותיה - בעיקר ממסים - בתקופה נתונה. הגירעון נמדד בדרך כלל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, והוא אחד המדדים המרכזיים לבריאותו הפיסקאלית של המשק: גירעון מתון נחשב לגיטימי ואף רצוי בעתות האטה, אך גירעון גבוה ומתמשך מאותת על בעיה מבנית ביחס שבין ההוצאות להכנסות. בישראל נקבע יעד הגירעון מדי שנה בחוק התקציב, ומשרד האוצר מפרסם מדי חודש את נתוני הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים - נתון הזוכה למעקב צמוד של כלכלנים ומשקיעים. לצד הגירעון הכולל בוחנים הכלכלנים גם את הגירעון המבני - זה שאינו תלוי במחזור העסקים - המלמד על מצבה הפיסקאלי של המדינה בנטרול גורמים חד-פעמיים.
את הגירעון מממנת המדינה באמצעות גיוס חוב - הנפקת אגרות חוב בארץ ובחו״ל - ולכן גירעון גבוה מגדיל את יחס החוב לתוצר ואת הוצאות הריבית העתידיות. חברות דירוג האשראי בוחנות את מסלול הגירעון והחוב כשהן קובעות את דירוג המדינה, והרעה פיסקאלית עלולה להוביל להורדת דירוג, לעליית תשואות ולייקור גיוסי ההון של המשק כולו. בתקופות מלחמה ומשבר - כפי שחוותה ישראל לא אחת - הגירעון מזנק בשל הוצאות ביטחון וסיוע, ומחייב לאחר מכן צעדי התאמה.
למשקיע הישראלי הגירעון רחוק מלהיות מושג תיאורטי: הוא משפיע על תשואות האג״ח הממשלתיות שמחזיקות קרנות הפנסיה, על שער השקל, על יוקר האשראי ועל הסיכוי להעלאות מסים או לקיצוצים בתקציב - ולכן כל פרסום חודשי של נתוני הגירעון עשוי להזיז את השוק המקומי. לכן זהו אחד המושגים החשובים ביותר להבנת הכלכלה הישראלית והחלטות המדיניות הנגזרות ממנה.
הגירעון ממשיך לגדול: 12.4% מהתוצר: כ-174 מיליארד שקלהגירעון הממשלתי בחודש פברואר גדל ב-10.9 מיליארד שקלים נוספים- גירעון הסחר בינואר: 6 מיליארד ש'; יצוא הסחורות חזר לרדת בנובמברהגירעון בסחר בסחורות העמיק לעומת 5.7 מיליארד שקל בינואר אשתקד. בתקופה שבין אוגוסט-אוקטובר עלה ייצוא הסחורות, אולם מאז החל לרדת. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירים כי הנתונים השופעו בין היתר בהמשך התחזקות השקל
- בנטרול הקורונה, תקציב המדינה בחודש ינואר קטן ב-1%בפועל ההוצאות הממשלתיות עלו בקצת יותר מ-25%, אבל גם ללא תקציב, הממשלה הצליחה לשמור על משמעת פיסקאלית ואפילו לגבות יותר מיסים
- הגירעון הגבוה בתולדות המדינה: 160 מיליארד דולרהגירעון צפוי לעמוד על כ-12% מהתוצר, יותר מפי 3 מאשר בשנת 2019: בוצע כ-80% מתוכנית הסיוע, רק 72% מתוכנית העזרה לעסקים
- הגירעון הממשלתי זינק בחודש אוגוסט ל-8.1% מהתמ"גמתחילת השנה הסתכם הגירעון הממשלתי ב-87.5 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 29.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד
- הגירעון הממשלתי זינק בחודש יולי ל-7.2% מהתמ"גמתחילת השנה הסתכם הגירעון הממשלתי ב-70.2 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 24 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. באוצר חוששים מזינוק של הגירעון לרמה של 13%
- מקרו כלכלה הממשלה יכולה וצריכה להגביר את הסיוע למשק ללא קיצוץ כלשהו בתקציב
גירעון הממשלה בארבעת החודשים הראשונים של 2020 זינק ב-140% אך אפקטיבית גדל בפחות מ-1% מהתמ"ג; כרגע יש בישראל למעלה ממיליון מובטלים, התוצר פוחת וירידת ההכנסות מזינה ירידה נוספת בתוצר - הממשלה חייבת להגדיל הוצאות
- חושבים שהקורונה מאחורינו? חכו עד שזה יפגע לכם בכיסשר האוצר החדש צפוי להעלות לכם מסים – בכמה זה ייפגע בכם והאם יש פתרון אחר שיצמצם את הגירעון שזינק בעקבות הקורונה?
- התערבות הבנקים המרכזיים מנתקת את הקשר בין מצב הכלכלה לשוק ההון
אם יימצא חיסון סביר להניח שהכלכלות ישובו לפעילות נורמלית. אחרת, נגיע לפחות לממדי המשבר של 2008; המשקיעים צריכים לשאול את עצמם באיזו מידה הם מוכנים לבסס את החלטות ההשקעה על התקווה למציאת חיסון
- דעה צעירים? המבוגרים דופקים אתכם; צרכנים? ספקי האשראי והרשתות מנצלים אתכם; שכירים? העצמאים עושים עליכם סיבובאיך האזרחים יתגברו על המשבר הכלכלי (זה אפשרי), איך המדינה תתגבר על המשבר (זה בהחלט אפשרי), מה יהיה מנוע הצמיחה שיוציא אותנו מהמשבר (זה צפוי) ולמה חייבים לקצץ את המגזר הציבורי?