חלוקת רכוש

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו

בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי מסמך בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק תוקף מלא לאותו דף. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר

פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה דן בסכסוך ממושך בין בני זוג לשעבר, שבמרכזו דרישת האשה לקבל 800 אלף שקל כתנאי למכירת הדירה המשותפת. למרות חתימה על מסמך שכונה “הסכם ממון”, בית המשפט קבע כי ההסכם חסר תוקף, אינו תואם את המציאות, ואף מקפח את הבעל באופן משמעותי. בפסק הדין הדגישה השופטת את חשיבות האישור הפורמלי של הסכמי ממון ואת הצורך לדייק בסכומים ובהסכמות בעת ניסוחם

פסק דין חדש של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חושף מערכת יחסים שהידרדרה על רקע מחלתה הקשה של האשה, השקעותיה הכספיות הגדולות בדירת המגורים והפירוד שהתרחש בזמן שטיפלה בעצמה ובבית. האשה טענה כי בעוד שפדתה חסכונות ופנסיה כדי להקטין את המשכנתה, בעלה ניהל קשר עם אחרת. אף שחלקו בדירה נרשם כ-25%, קבעה השופטת כי ינוכו ממנו עוד 119 אלף שקל

בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת האשה לשיתוף בנכסי בן זוגה לשעבר. השופטת שירלי שי קבעה כי היא "לא הוכיחה שיתוף", והבהירה כי גרסאות הצדדים התגלו כבלתי אמינות ומבולבלות, וכי לא הובאה כל ראיה ממשית לשיתוף רכושי בפועל. בית המגורים שנמכר, דירה נוספת שקיבל הנתבע בירושה ומתנה, ואף חנות שנרשמה על שמו - כולם יישארו בבעלותו הבלעדית

יזם נדל"ן מצליח, שהותיר אחריו עיזבון בשווי עשרות מיליוני שקלים, חתם בחייו על הסכם חיים משותפים עם זוגתו, שבו התחייב לתמוך בה במקרה של פרידה. לאחר מותו, טענה בת זוגו כי גם המוות מהווה פרידה לפי ההסכם, ותבעה יותר מ-2 מיליון שקל מהעיזבון. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה את התביעה, וקבע: "פרידה היא תוצאה של החלטה, מוות אינו פרידה - אלא סוף החיים עצמם"

פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עושה סדר באחת הסוגיות המורכבות ביותר ביחסים בין בני זוג - השיתוף בחובות. השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי כל עוד החובות נוצרו במסגרת ניהול עסק ששימש מקור פרנסה למשפחה ואִפשר את רמת חייה, אין להחריגם מהאיזון הרכושי גם אם נצברו על שמו של אחד מבני הזוג בלבד

השופט ירון אלטרזון מבית המשפט לענייני משפחה בחדרה דחה תביעה של בת שביקשה לבטל מתנה במקרקעין שנתן אביה המנוח לאחיה בלבד. לטענתה, מחצית מהדירה שייכת לאם המנוחה מכוח הלכת השיתוף. השופט קבע כי אף שהאם הביעה בצוואתה מורת רוח מהעברת הזכויות, היא ידעה על כך במשך שנים, לא פעלה כדי לשנות זאת, השלימה עם המצב - וויתרה למעשה על זכויותיה

איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן

בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל דחה את תביעתו של גבר שביקש לחייב את זוגתו לשעבר בתשלום של כ-160 אלף שקל בגין שימוש בדירת המגורים המשותפת. השופט מחמוד שדאפנה קבע כי מאחר שהגבר הורחק בצו הגנה בעקבות אלימות, ובהמשך בחר מרצונו לשכור דירה אחרת ולא ביקש לשוב לביתו - הרי שהוא ויתר למעשה על זכותו לדמי שימוש. "התובע יצר מצג של ויתור, הן במשתמע והן בהתנהגותו", כתב השופט