מאחורי כל חשבון בנק, פוליסת ביטוח וקרן פנסיה עומדת מערכת כללים ופיקוח שנועדה לשמור על יציבות הגופים הפיננסיים, להגן על ציבור המשקיעים ולמנוע כשלים מערכתיים. בישראל חולקים באחריות מספר רגולטורים, ובהם בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ביטוח
וחיסכון, כל אחד בתחומו.
הפיקוח קובע דרישות הון, כללי גילוי ושקיפות ומגבלות על נטילת סיכונים, במטרה לצמצם את ההסתברות למשברים ולחזק את אמון הציבור. הרגולציה נוגעת לכל שרשרת הערך הפיננסית – מהבנקאות והאשראי ועד הגופים המנהלים את חסכונות הציבור לפנסיה,
כך שכל שינוי בכללים מחלחל בסופו של דבר אל התיק של החוסך הקטן ואל דמי הניהול שהוא משלם.
סביב הנושא מתנהל ויכוח מתמשך בין הצורך בפיקוח הדוק לבין החשש שרגולציה כבדה מדי תכביד על התחרות, תעלה עלויות ותבלום חדשנות. פעילים בשוק
ההון עוקבים מקרוב אחר רפורמות ותקנות חדשות – החל בכללי ממשל תאגידי ועד הוראות בתחום הסייבר והדיווח – משום שהן משפיעות ישירות על היצע המכשירים הפיננסיים, על רמת הסיכון ועל התשואה נטו שנותרת בידי הלקוח בסופו של יום.
טראמפ בלם ברגע האחרון את הצו הנשיאותי שהיה אמור להרחיב פיקוח על מודלים מתקדמים, בטענה שהוא יפגע ביתרון מול סין. בתוך הממשל נמשך קרע בין קו של בטיחות וסייבר לבין דרישה לתת לשוק חופש פעולה.
המניה בנאסד"ק מזנקת, אבל מתחת לרדאר פועלת מכונה פסיכולוגית משומנת שגורמת ל-140 מיליון ילדים לבהות במסך 150 דקות ביום; ממטבע וירטואלי שמנתק את הקשר לכסף אמיתי, דרך לחץ חברתי מובנה ועד למנגנוני הימורים מוסווים שיוצרים תלות - איך פועל המודל העסקי השנוי
ביותר במחלוקת ולמה החברה ספגה הפסד של מעל מיליארד דולר בשנה האחרונה?
הכשרות בזק, אפס פיקוח ואחריות אישית בלבד - שוק הקואוצ'ינג והמנטורינג בישראל פועל מחוץ לרדאר של רשויות המדינה; כיצד פועל המנגנון שמאפשר לכל אחד לטפל בטראומות ובמשברים זוגיים, ומשאיר את הלקוחות ללא הגנה משפטית או מקצועית מול נזקים נפשיים אפשריים?
אחרי שנה של הנפקות וגיוסים, הרשות מפרסמת דגשים לדוחות 2025 שמחדדים מה צריך להופיע בגילוי בענפי סיכון, מה מצופה בתשקיפי IPO, ואיפה היא לא מוכנה לקבל מידע חלקי