רשות הסחר בארה"ב נלחמת במיזוג בין קרוגר לאלברטסון בשווי 25 מיליארד דולר

המיזוג בין החברות צפוי לייצר חברה עם 5,000 סניפים ומכירות שנתיות של 228 מיליארד דולר. ובכל זאת, נתח השוק המשולב של החברות יעמוד על בין 15% ל-20% ויהיה קטן יותר משל וולמארט
אדיר בן עמי |

רשות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC) הגישה תביעה נגד המיזוג המוצע בין רשת המכולות הגדולה בארה"ב, קרוגר KROGER CO THE , לבין המתחרה אלברטסון בסך 25 מיליארד דולר. ברשות מציינים חששות מפני הפחתת התחרות ועליית מחירים. 

בניגוד ל-FTC, החברות טוענות אחרת ואומרות כי בעקבות המיזוג, העלויות יופחתו וכתוצאה מכך המחירים ירדו. הרשתות מתכננות, עם השלמת המיזוג, להיפטר ממאות חנויות בשווקים מרוכזים, אך גם זה לא סיפק את הרשות, שטענה שגם המהלך הזה לא יפתור את הבעיה. 

רשתות כמו וולמארט וקוסטקו צוברת נתח שוק כקמעונאיות מזון וממנפות את גודלן על מנת לקבל מחירים זולים יותר. בינתיים, מתחרות בתחום הסחר האלקטרוני כמו אמזון, שיבשו את עסקי החנויות הפיזיות והכריחו את החברות להכניס שירותים של איסוף מסניפים ומשלוח עד הבית במטרה להישאר תחרותיות.

בעקבות החלטת ה-FTC, אמרה קרוגר כי חסימת המיזוג תפגע בצרכנים, שככל הנראה יראו מחירים גבוהים יותר ופחות סניפים בתקופה בה הקונים מתמודדים עם אינפלציית מזון. "קרוגר הורידה מחירים מדי שנה מאז 2023, וכתוצאה מכך הושקעו 5 מיליארד דולר להורדת המחירים והרווח הגולמי קטן ב-5% בתקופה הזו", אמרה החברה. "המודל העסקי הזה מיושם באופן מיידי על המיזוג". חסימת המיזוג צפויה גם לאפשר לקמעונאים כמו קוסטקו, וולמארט ואמזון לשלוט עוד יותר בתעשיית המכולות, אמרה קרוגר.

 

מיזוגים זה לא תמיד דבר רע

מיזוגים לא תמיד גורמים למחירים גבוהים יותר. חברות גדולות בדרך כלל יעילות יותר היות ויש להן את היכולת למנף את גודלן ולהקטין את עלויות הניהול, הטכנולוגיה והשיווק. בשווקים עם מספיק תחרות, סביר להניח שהעלויות הללו יועברו לצרכנים. מהצד השני, שוק עם מעט תחרות יכול להיות גם הוא בעייתי. מיזוג נוסף בתעשיות הללו עשוי להפחית את התחרות ולאפשר לשחקנים דומיננטיים להעלות מחירים. 

מאמר של רשות הסחר הפדרלית בארה"ב משנת 2018 בדק כיצד המחירים לצרכן השתנו בעקבות 14 מיזוגים בתעשיית הסופרמרקטים ומצא כי המיזוגים צפויים לגרום לעליית מחירים בשיעור של 2% בשווקים מרוכזים מאוד עם פחות תחרות, אך בשווקים פחות מרוכזים, המיזוגים נוטים דווקא להוביל לירידת מחירים. 

האתגר של רגולטורים כמו ה-FTC, הוא לקבוע אילו שווקים הם מרוכזים מדי ואילו מיזוגים עלולים לפגוע באופן משמעותי בתחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה

רוב חברי הוועדה רואים באינפלציה את האיום העיקרי ומעדיפים להשאיר את הריבית ללא שינוי, בעוד מיעוט מצביע על היחלשות התעסוקה וקורא להפחתה. טראמפ מוסיף לחץ פוליטי, והישיבה הקרובה בספטמבר עשויה להיות גורלית לכיוון המדיניות

אדיר בן עמי |

המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.


מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.


מקור הדאגה העיקרי

המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."


הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.


נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.


טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ רכש אג"ח בכ-104 מיליון דולר לתיק ההשקעות שלו

מאז חזרתו לבית הלבן בינואר, ביצע נשיא ארה"ב כמעט 700 עסקאות רכישת אג"ח, בסכום כולל של לפחות 103.7 מיליון דולר, כשהראשונה מהן בוצעה כבר ביום שלאחר ההשבעה; על ההבדל בין טראמפ לנשיאים קודמים ועל מיזמי הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

על פי החוק הפדרלי, אין שום דרישה שנשיאים יעבירו את נכסיהם לנאמנות עיוורת או ימכרו אותם, אך עד כה, כל הנשיאים, מג'ימי קרטר ב-1978 ועד היום, בחרו לעשות זאת מרצונם. טראמפ, לעומת זאת, החליט לשמור על שליטה מלאה בנכסיו, שהיקפם מוערך בכ-6.4 מיליארד דולר. 

על פי דוח מדוח פומבי שפירסם הבית הלבן, הנשיא ביצע מאז בחירתו מעל 690 עסקאות לרכישת אג"ח בסכום של כ-104 מיליון דולר. רכישתו הראשונה התבצעה כבר ביום שלאחר ההשבעה, ויתר העסקאות נפרשו על פני חודשים, ממש עד תחילת אוגוסט 2025. בין הניירות שנרכשו: חוב מוניציפלי של רשויות מקומיות, מועצות חינוך ורשויות תשתית, לצד חוב קונצרני בהיקף של מאות אלפי דולרים בכל עסקה של חברות כמו קוואלקום QUALCOMM INC -0.52%  , טי מובייל T-Mobile US 0.31%  , הום דיפו The Home Depot, Inc -1.34%   ומטא Meta Platforms -0.5%  . 

ההשקעות החדשות הן אישיות, מתוך חשבונות פרטיים שאינם חלק מהחברות העסקיות שלו. לפי הדוח, שהוגש למשרד לאתיקה ממשלתית, טראמפ לא מכר כלל ניירות ערך בתקופה שמאז היבחרו אלא רכש בלבד. בכך נמשכת המגמה שהחלה עוד בכהונתו הקודמת, כשבחר שלא לנתק עצמו מההון האישי, והותיר את ניהול עסקיו בידי בניו.

שובו של ניגוד העניינים

הבחירה לרכוש אג"ח של חברות המושפעות ישירות ממדיניות ממשלתית אותה טראמפ עצמו מוביל מעוררת שוב את הדיון בשאלת ניגוד העניינים. בין אגרות החוב שרכש נמצאיות חברות שבמגעים מול הבית הלבן בעקבות שיבושים בשרשראות אספקה, שנגרמו מהטלת מכסים רחבי היקף בכהונתו. כך למשל, קוואלקום ומטא משתייכות לענף הטכנולוגיה, שרבות מחברותיו קיימו פגישות עם טראמפ סביב שינויים ברגולציה ויחסים עם סין. גם טי מובייל פועלת בענף הטלקום, שיש לו זיקה ישירה לפעילות הרגולטורית של הממשל, ובעצם בטח לאור המדיניות של טראמפ, כמעט ואין סקטור שאינו מושפע מהרגולציה והמדיניות.


הדוח הפיננסי שהוגש הוא חלק מדרישה חוקית להצהרה על אחזקות וניירות ערך של נבחרי ציבור וסגל מינויים פדרליים,  אך הוא כולל רק טווחים ולא סכומים מדויקים. כל עסקה מדווחת לפי מדרגות של מינימום (למשל: "מעל 500,000 דולר") ללא ציון מחיר הרכישה או הרווחים. בשונה מהנכסים העסקיים כמו מאר-א-לאגו, טראמפ מדווח בנפרד על השקעותיו האישיות, בהן נכללות גם החזקות באג"ח, מניות וחוזים עתידיים.