המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.

מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.

מקור הדאגה העיקרי

המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."

הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.

• בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
• המירוץ לראשות הפד׳ מתחמם: עשרה מועמדים במקום ארבעה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.

על פי החוק הפדרלי, אין שום דרישה שנשיאים יעבירו את נכסיהם לנאמנות עיוורת או ימכרו אותם, אך עד כה, כל הנשיאים, מג'ימי קרטר ב-1978 ועד היום, בחרו לעשות זאת מרצונם. טראמפ, לעומת זאת, החליט לשמור על שליטה מלאה בנכסיו, שהיקפם מוערך בכ-6.4 מיליארד דולר. 

על פי דוח מדוח פומבי שפירסם הבית הלבן, הנשיא ביצע מאז בחירתו מעל 690 עסקאות לרכישת אג"ח בסכום של כ-104 מיליון דולר. רכישתו הראשונה התבצעה כבר ביום שלאחר ההשבעה, ויתר העסקאות נפרשו על פני חודשים, ממש עד תחילת אוגוסט 2025. בין הניירות שנרכשו: חוב מוניציפלי של רשויות מקומיות, מועצות חינוך ורשויות תשתית, לצד חוב קונצרני בהיקף של מאות אלפי דולרים בכל עסקה של חברות כמו קוואלקום QUALCOMM INC -0.52%  , טי מובייל T-Mobile US 0.31%  , הום דיפו The Home Depot, Inc -1.34%   ומטא Meta Platforms -0.5%  . 

ההשקעות החדשות הן אישיות, מתוך חשבונות פרטיים שאינם חלק מהחברות העסקיות שלו. לפי הדוח, שהוגש למשרד לאתיקה ממשלתית, טראמפ לא מכר כלל ניירות ערך בתקופה שמאז היבחרו אלא רכש בלבד. בכך נמשכת המגמה שהחלה עוד בכהונתו הקודמת, כשבחר שלא לנתק עצמו מההון האישי, והותיר את ניהול עסקיו בידי בניו.

שובו של ניגוד העניינים

הבחירה לרכוש אג"ח של חברות המושפעות ישירות ממדיניות ממשלתית אותה טראמפ עצמו מוביל מעוררת שוב את הדיון בשאלת ניגוד העניינים. בין אגרות החוב שרכש נמצאיות חברות שבמגעים מול הבית הלבן בעקבות שיבושים בשרשראות אספקה, שנגרמו מהטלת מכסים רחבי היקף בכהונתו. כך למשל, קוואלקום ומטא משתייכות לענף הטכנולוגיה, שרבות מחברותיו קיימו פגישות עם טראמפ סביב שינויים ברגולציה ויחסים עם סין. גם טי מובייל פועלת בענף הטלקום, שיש לו זיקה ישירה לפעילות הרגולטורית של הממשל, ובעצם בטח לאור המדיניות של טראמפ, כמעט ואין סקטור שאינו מושפע מהרגולציה והמדיניות.

• "שלום ממקום של עוצמה. טראמפ עושה שלום, כשהנשיאים הקודמים נתנו לרוסיה להשתלט על שטחים"
• ממשלת ארה"ב רוצה 10% מאינטל - המניה יורדת ב-4%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדוח הפיננסי שהוגש הוא חלק מדרישה חוקית להצהרה על אחזקות וניירות ערך של נבחרי ציבור וסגל מינויים פדרליים,  אך הוא כולל רק טווחים ולא סכומים מדויקים. כל עסקה מדווחת לפי מדרגות של מינימום (למשל: "מעל 500,000 דולר") ללא ציון מחיר הרכישה או הרווחים. בשונה מהנכסים העסקיים כמו מאר-א-לאגו, טראמפ מדווח בנפרד על השקעותיו האישיות, בהן נכללות גם החזקות באג"ח, מניות וחוזים עתידיים.