טרור הוא אחד האתגרים הביטחוניים המרכזיים, בעל השלכות רחבות על החברה, על הביטחון ועל הכלכלה. מעבר להיבט האנושי והביטחוני, לאירועי טרור יש משמעות כלכלית, המתבטאת בפגיעה בתחושת היציבות, בתיירות ובפעילות עסקית.
אירועי טרור נוטים להשפיע גם על שוקי
ההון, במיוחד בעיתות הסלמה, ועל ההיערכות הביטחונית של המשק. בעמוד זה מרוכזות ידיעות ועדכונים הנוגעים לאירועים בעלי אופי ביטחוני ולהשלכותיהם, בדגש על הזווית הכלכלית והמשקית. הקוראים המבקשים להבין כיצד משתקפים אירועים אלה בפעילות הכלכלית ובהתנהלות
המשק ימצאו כאן ריכוז של הידיעות הרלוונטיות.
ההשקעה בהתמודדות עם איומי טרור משפיעה על תקציבי הביטחון ועל היערכות המשק, ולעיתים על תחושת הביטחון של הצרכנים והמשקיעים. אירועים מסוג זה ממחישים כיצד סוגיות ביטחוניות וכלכליות שזורות זו בזו,
ומשליכות על תחומים כמו תיירות, מסחר ופעילות עסקית.
ריכוז הפרסומים בנושא מאפשר לקוראים לעקוב אחר האירועים ואחר השלכותיהם על המשק. ההשקעה בהתמודדות עם איומי טרור משפיעה על תקציבי הביטחון ועל תחומים כמו תיירות ומסחר, וממחישה כיצד סוגיות ביטחוניות
וכלכליות שזורות זו בזו.
לצד המחיר האנושי, לאירועי טרור יש מנגנון כלכלי מוגדר בישראל: נזקי רכוש מפעולות איבה מפוצים דרך קרן הפיצויים שמנהלת רשות המסים, שכן פוליסות ביטוח סטנדרטיות מחריגות
נזקי מלחמה ואיבה. בזירה הפיננסית ההשפעה מתבטאת בדרך כלל בעלייה בפרמיית הסיכון של כלכלת ישראל ובתנודתיות קצרת טווח בשוק ההון.
המוח הוא האיבר הכי עוצמתי בגוף, למרות שמשקלו הממוצע אצל אדם בוגר מסתכם בקילו וחצי בלבד. המוח הגדול (סרסברום) שולט על יכולת הזיכרון, פתרון בעיות, חשיבה ותחושה וכן מהווה מרכז בקרה לתנועות הגוף.
מפרסמות הענק חוששות כי הפיקוח הרופף ברשתות - בהן הן שופכות סכומי עתק - יפגע במותגיהן. כעת הן מפעילות לחץ על הרשתות ומאיימות במעבר לפלטפורמות בטוחות יותר
פרסום ראשון 
