בצלאל סמוטריץ' מכהן כשר האוצר של מדינת ישראל ועומד בראש משרד האוצר, האחראי על ניהול תקציב המדינה, המדיניות הפיסקלית וגביית המסים. בתפקידו הוא מוביל את הכנת התקציב הדו-שנתי ואת מדיניות ההוצאה הממשלתית וההכנסות.
החלטות שר האוצר משפיעות על שיעורי
המס, על היקף ההוצאה הציבורית ועל סדרי העדיפויות התקציביים. מדיניותו נבחנת בהקשר של הגירעון הממשלתי, יחס החוב לתוצר וההשקעות בתשתיות ובשירותים הציבוריים, וכן ביחסה לגופים כמו בנק ישראל והמוסדות הבין-לאומיים.
כשר האוצר מוביל סמוטריץ' מהלכים בתחומי המיסוי,
שוק הדיור, הרפורמות במשק וההסכמים הקואליציוניים בעלי ההשלכות התקציביות. תפקידו כולל תיאום מול נגיד בנק ישראל בסוגיות מוניטריות ופיסקליות, וכן מול חברות הדירוג הבין-לאומיות הבוחנות את מדיניות התקציב ואת יציבות המשק.
פעילות משרד האוצר משפיעה במישרין על
כלכלת ישראל ועל סנטימנט המשקיעים בשוק ההון. צעדים תקציביים ורגולטוריים נבחנים אל מול השפעתם על הכלכלה.
מנזר סנט וינסנט דה-פול, המפעיל מעון לילדים בעלי מוגבלויות קשות, עתר לבג"ץ נגד החלטת סמוטריץ ליטול 73 מבין 100 הדונמים שלו. טוען לפגיעה בזכויות יסוד של הילדים ולהפרת התחייבויותיה של ישראל כלפי הוותיקן
22 מיליארד שקל למערכת הביטחון, כ-12 מיליארד שקל לפיצויים לעסקים ולעובדים; באוצר מזהירים כי הסכום עשוי לעלות בהתאם להתפתחויות; אבל הסכום הזה נראה נמוך יחסית בהינתן שכבר לפני כחודש ת דובר על עלות של 1-1.5 מיליארד שקל ליום. העלות המוערכת ל-44 ימי לחימה
אמורה להיות באזור 60 מיליארד שקל
הכנסת אישרה הלילה את תקציב ברוב של 62 מול 55, ולאחר מכן גם את חוק ההסדרים. בקואליציה העלו במפתיע הסתייגויות משלהם שכללו אישור של 790 מיליון ש"ח לישיבות ולמוסדות חרדיים, במסלול שמשחרר כספים קואליציוניים שהוקפאו על ידי היועמ"שית בגלל חוק הגיוס. התקציב
כול תוספת של עשרות מיליארדי שקלים להוצאות מערכת הבטחון, ריווח במדרגות מס הכנסה ואישור רפורמת הבנקים הקטנים
העלייה החדה במחירי הנפט והתחזקות הדולר צפויות להקפיץ את מחיר הבנזין כבר בחודש הקרוב; בדרג הפוליטי דוחפים להתערבות מחשש לזעם ציבורי, אך באוצר מזהירים מפני פגיעה בהכנסות המדינה והעמקת הגירעון בתקופה של הוצאות ביטחון גבוהות