רישום מקרקעין

יורשי הקבלן טענו כי לא בטוח שהדירה אכן שולמה ולכן אין להכיר בהעברת הזכויות לקונה המקורי, שהעביר אותה לבתו וזו מכרה אותה לתובעים. השופט קבע כי הראיות מצביעות על כך שהעסקה הושלמה בשנות ה-80, וכי טענות היורשים הן ספקולציות בלבד. בפסק הדין פורטו משמעותה של החזקה שנמסרה כבר אז, הראיות למס שבח ומס רכישה, והתנהלות היורשים לאורך השנים. הדירה תירשם על שם התובעים

השופט קיבל את גרסת האם והאחות ל', שפירטו כיצד נוצלה האם על ידי ילדיה והובלה לחתום על מסמכים שהיא לא הבינה. מלבד ההטעיה והעושק, נחשפה גם התנהגותו המחפירה של הבן י' - לדברי השופט, הבן הקים קיר בבית וחילק אותו לשתי יחידות דיור - הוא התגורר ביחידה הגדולה, בעוד שהאם, ל' ונכדה בן ה-18 הצטופפו בחלק הקטן והחשוך

שתי נשים חיו בזוגיות במשך כארבע שנים, גידלו יחד שני ילדים משותפים, ורכשו דירה משותפת. ההון העצמי שהביאה כל אחת לרכישה היה שונה: אחת השקיעה 910 אלף שקל ואילו השנייה תרמה 200 אלף שקל. את המשכנתא הן שילמו בחלקים שווים. בהתאם לכך, הדירה נרשמה כך שהראשונה החזיקה ב-64% מהזכויות והשנייה ב-36%. לאחר פרידתן טענה הראשונה כי נפלה טעות ברישום הזכויות - לרעתה

בית המשפט קבע שהמגרש שנרשם על שם הבן, נכה צה"ל, לא שייך לו בפועל אלא לאביו המנוח, שהמשיך לשלם את כל ההוצאות הכרוכות ברכישה. לפי פסק הדין, "לא ניתן לראות ברישום הנכס כהענקת מתנה, כאשר האב המשיך לשלוט בנכס, לנהל את ענייניו הכספיים ולקבל את דמי השכירות"

על פי החשד, השניים בנו באופן בלתי חוקי דירה בקומת עמודים בבניין מגורים בעל 8 דירות ולא דיווחו על השווי האמיתי של הנכס

משרד המשפטים בשירות חדש, שמאפשר רישום הערות אזהרה בצורה מקוונת - ללא  הצורך להגיע ללשכות רישום המקרקעי