המוסד לביטוח לאומי

נהג ותיק בחברת הסעות פרץ בוויכוח קולני עם סדרן העבודה לאחר ששובץ באופן מפתיע לקו הסעות ששלל ממנו את ההפסקה היחידה שנהג לעשות במהלך עבודתו בביתו. הוויכוח ביניהם גלש כמעט לעימות פיזי, ולמחרת לקה הנהג בהתקף לב. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה, אך בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי מדובר באירוע חריג המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הסוגייה

פסק דין חשוב: עורך דין שנחקר באזהרה בפרשה שבמרכזה ראש עיריית יהוד לשעבר, יוסי בן דוד, טען כי מצבו הנפשי הידרדר בעקבות החקירה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי למרות קשיים בדיונים ושיהוי בהגשת התביעה, יש להכיר בחקירה כאירוע חריג במסגרת עבודתו, והורה על מינוי מומחה פסיכיאטרי לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבו הנפשי של התובע

פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה תביעה לדמי אבטלה של אשה שטענה כי הועסקה כשכירה בחברת הבנייה שבשליטת בן-זוגה. אחרי שהתגלו אי התאמות בנתונים ונחשף כי חוזה העבודה שלה שהוגש נחתם רק שנים אחרי תחילת עבודתה, קבעו השופטים כי לא הוכח שהתקיימו יחסי עבודה אמיתיים, וכי פעילותה בחברה נתפשה כעזרה משפחתית ולא כהעסקה מחייבת

לאחר שנים של מדיניות שביטלה את השפעת הקילומטראז' על שווי רכב לעניין גמלת הבטחת הכנסה, פסק השבוע בית הדין הארצי לעבודה בהרכב מורחב כי מינואר 2026 יובא נתון הנסועה המופיע ברישיון הרכב בחשבון. ההכרעה התקבלה בעקבות ערעור של אדם שהמוסד לביטוח לאומי שלל את גמלתו לאחר שרכש רכב ששוויו לפי חישובי המוסד חרג מהמותר, אף ששילם בפועל סכום נמוך בהרבה בשל נסועה גבוהה במיוחד

האיש החליק על כתם שמן סמוך למוסך בירושלים ונפצע קשה ברגלו. הביטוח הלאומי כבר הכיר בו כנפגע עבודה ושילם לו יותר ממיליון שקל, אבל בית המשפט מצא שגם למוסך יש אחריות. השופט חייב את המבטחת של המוסך לשלם לרוכב כ-180 אלף שקל נוספים, לאחר שקבע כי כתם השמן נוצר כתוצאה מרשלנות המוסך ועובדיו, שלא סילקו את המפגע בזמן. כל זאת, אף שהתובע רכב בלי ביטוח חובה ואף שמדובר בתביעה שהוגשה באיחור של שש שנים

בית הדין לעבודה הכיר במחלת הסרטן שבה לקתה טכנאית רנטגן ותיקה בבית החולים בילינסון כמחלת מקצוע, וקבע כי המוסד לביטוח לאומי לא הצליח להפריך את הקשר הסיבתי לעבודה. זהו סוף מאבק מתיש שהתנהל בשלוש ערכאות, והוכרע רק לאחר שורה של חוות דעת רפואיות ושאלות הבהרה, שקבעו כי הנתונים הלא מדויקים והחסרים - פועלים דווקא לחובת המדינה

בני משפחתו של מתי כספי חשפו באחרונה את מצבו הבריאותי הקשה ואת הקשיים הכלכליים הנלווים. לדברי בתו, התמלוגים שמתקבלים כיום על השמעות שיריו לא מתקרבים לכיסוי ההוצאות הבסיסיות. יוצרים בעלי רפרטואר עשיר כמו כספי, שיצירותיהם מושמעות דרך קבע, עשויים להרוויח מאקו"ם סכום מוערך שנע בין 5,000 ל-15,000 שקל לחודש בלבד - העם נרתם וגם החברים, וכמה הרוויח כספי לאורך הקריירה שלו? 

בני הזוג חיו ועבדו שמונה שנים בארה"ב, ולאחר מכן יצאו למסע שייט של שלוש שנים ברחבי העולם, ולאחר מכן ביקשו לחזור לישראל ולקבל זכויות כתושבי קבע. הם טענו כי שהותם מחוץ לישראל היתה זמנית, בתחילה לצורכי עבודה ובהמשך בשל נסיבות שלא היו בשליטתם, כמו מגפת הקורונה. לטענתם, חזרתם לישראל מוכיחה את כוונתם האמיתית לאורך השנים

מנהלת חשבונות שסבלה מכאבים בכפות הידיים, ואף אובחנה עם תסמונת התעלה הקרפלית, הגישה למוסד לביטוח לאומי בקשה להכרה בכך כפגיעת עבודה. ואולם בביטוח הלאומי טענו כי, הקלדה היא אולי חלק מעבודתה, אך "אינה ליבת עיסוקה". האשה לא ויתרה ותבעה. בית הדין לעהבודה קבע כי העיסוק בהקלדה היה "המרכזי והעיקרי בעבודתה היומיומית"

אשה עצרה בדרכה למקום עבודתה כדי לקנות קפה, נפלה ונפצעה. לאחר שהביטוח הלאומי סירב לבקשתה להכיר בכך כתואנת עבודה, היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה, שדחה את התביעה. לאחר מכן ערערה האשה לבית הדין הארצי לעבודה, שקבע: "לא כל סטייה מנתקת את הקשר לעבודה. יש להפעיל שיקול דעת מהותי ולבחון האם מדובר בסטייה של ממש או בפעולה מינורית המהווה חלק בלתי נפרד מהנסיעה"