בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר
ביותר שלנו?
לאחרונה וככל שיוקר המחיה מאמיר, אנו רואים שוב הצעות להחלפת מינוס בבנק בהלוואה בריבית נמוכה יותר. על אף ההגיון הכלכלי של הוזלת האשראי, מדובר במהלך שיכול להוביל להסתבכות גבוהה יותר.
הנה 5 דברים שכדאי לזכור כששוקלים להחליף מינוס בהלוואה.
בזמן שהשניים עוד היו נשואים, הם קיבלו הלוואה של 750 אלף שקל מלקוח של הבעל. כבטוחה להלוואה, שיעבדה ביגל את זכויותיה לקבל שתי יחידות מגורים ממאיר את ביגל, שאחד ממייסדיה הוא אביה של האשה, אך היא לא נהנתה מהכסף של ההלוואה כלל. אחרי שהגרוש הפסיק לפרוע את
ההלוואה, פנה הלקוח אל האשה בדרישה שתחזיר את הכסף, ואף פתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי הנכסים ששועבדו
בני הזוג, שנקלעו לקשיים כלכליים, פנו למכר בבקשה להלוואה. המכר לא ביקש מהם להחזיר את הכסף ישירות אליו, אלא הציע לרשום על דירתם של בני הזוג שעבוד לטובת החוב האישי שלו לנושה שלו – אס.אר. אקורד. בשלב מסוים פנתה החברה לבית המשפט בבקשה לממש את הנכס, בטענה
שהיא זכאית להיפרע מהדירה בשל השעבוד הרשום לטובתה. בני הזוג, שנדהמו לגלות כי דירתם בסכנה, יצאו למאבק משפטי
איש עסקים, המשמש גם רב במועצה אזורית, הלווה את הכסף לאשה שנקלעה לחובות בשוק האפור. הוצגו לו רישום משכנתה שבבעלות הלווה ומנגנון מסודר להחזר ההלוואה, אך בהמשך התברר שהמסמכים זויפו, רוב הכסף אבוד וצ'קים שלו התגלגלו לשוק האפור