מזונות

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל את תביעו של אב להפחתת מזונות כלפי גרושתו. אשתו טענה שהכנסתו דווקא עלתה עקב שירות המילואים שלו. השופט ירון אלטרזון קבע כי השינויים שחלו מאז ההסכם המקורי, בהם חלוקת זמן כמעט שוויונית בין ההורים, עלייה בהכנסות האם והולדת ילדים נוספים לשני הצדדים - מצדיקים עדכון. האב יחויב לשלם 1,216 שקל בלבד בחודש במקום 4,400 שקל, החל מינואר 2025

שופט בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע כי הימלטות הבעל מן הארץ תוך ניתוק קשר עם ילדיו והפסקת התמיכה הכלכלית והותרת האשה לשאת בכל העול הכרוך בכך, מהווים "נסיבות חריגות במיוחד" המצדיקות להעניק לאשתו 60% מתמורת מכירת הדירה המשותפת. בהחלטה חריפה בחומרתה קבע השופט כי, "העלמותו החד-צדדית של המשיב באמצע ההליך היא מקוממת, מכעיסה וחסרת תום לב משווע"

פסק דין מעניין מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל קבע כי שתיקה ממושכת של אם במשך 14 שנה מהווה ויתור על זכותה לגבות את המזונות שנפסקו לטובת ילדיה. השופט מחמוד שדאפנה הדגיש כי המחוקק קבע מגבלות זמן ברורות לגביית מזונות מהעבר, וכי היעדר פעולה מצד האם מלמד על הסכמה לכך שהמזונות לא ישולמו. הוא אף דחה טענה לגבי פחד שהיה לאשה מפני בעלה לשעבר

פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה בקריות עסק באם שביקשה לשלול מהאב, שנשוי לאחרת, את האפוטרופסות על בנם בן ה-7, בטענה כי נטל גידולו מונח כולו על כתפיה והאב מתנער מקשר עמו. אף שהאב חתם בעצמו על תצהיר בו הצהיר שאינו מעוניין להיות מעורב בחיי בנו, קבעה השופטת רונית ויצמן כי טובת הקטין גוברת על רצון ההורים, וכי אין הצדקה לנתקו לחלוטין מדמות האב

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביטל החלטה דרמטית של בית המשפט לענייני משפחה, שהפחית במחצית את דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושים. השופטת פאני גילת כהן קבעה בהכרעתה כי לא נערך בירור עובדתי מספק, וכי שינוי כה משמעותי במזונות שנקבעו בהסכמה מחייב בחינה מעמיקה יותר. פסק הדין מדגיש את המשמעות של יציבות הסכמי גירושים ואת הצורך בהגנה על טובת הקטינים

גבר טען כי בנו מוכן לראותו לדקות ספורות בלבד - וגם זה רק בתמורה למתנות וכסף ממנו. מנגד, האם ביקשה להגדיל את דמי המזונות. פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בקריות חושף מערכת יחסים מורכבת, שבמסגרתה נקבע כי גם האב וגם האם תרמו להידרדרות הקשר. בסופו של דבר הוחלט להפחית את דמי המזונות, אך לא לבטלם, תוך מתן דגש על כך שטובת הילד היא השיקול המרכזי

פסק דין חריג של בית הדין הרבני הגדול ביטל חיוב מזונות מהאב לאחר שהאם עברה עם הילדים למקום מרוחק מירושלים, בניגוד להסכמות. אף שבית הדין בחר שלא לאכוף עליה לחזור לעיר, נקבע כי היא זו שתישא בעיקר עלויות ההסעות. בפסק הדין נשמעה ביקורת חריפה על האם ועל טענותיה: "דמעות תנין", "הפרה מתמשכת" ו"טענות שמקומן בגן ילדים"

השופט: "זה אחד המקרים המקוממים ביותר בהם פגשתי. האיש החביא הון עתק באמצעות נאמנויות מתוחכמות"

התובע, אב לשני ילדים מגרושתו, טען שחלו שינויים קיצוניים במצבו הכלכלי: פיטורים, ירידה בהכנסה והולדת ילד נוסף מבת הזוג החדשה שלו. מנגד, לטענתו, מצבה של אם שני ילדיו הגדולים השתפר: היא סיימה לימודי משפטים וצפויה להתחיל התמחות, שלדבריו המשמעות שלה היא "עלייה ברורה ברמת ההכנסה". במהלך הדיונים התגלה שהתובע הסתיק מידע חשוב כמו העובדה שהוא גר עם זוגתו ולא אצל אמו, ושהוא מנהל עסק של קייטרינג

האם טענה כי כל הכנסה, תהיה מקורה אשר תהיה, אמורה להילקח בחשבון לצורך חישוב המזונות. "הילדים צריכים לאכול גם כשהוא במילואים", טען עורך דינה. מנגד, טען הבעל כי "אין כל היגיון לראות בכספי המילואים הכנסה לכל דבר. אני לא יוצא למילואים כדי להרוויח, אלא כדי למלא חובה. והחובה הזו באה על חשבון הכנסה אמתית"