רות רונן היא שופטת בבית המשפט העליון, ולפני מינויה כיהנה שנים ארוכות במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב. במחלקה הזו נדונות התביעות הנגזרות, התובענות הייצוגיות נגד תאגידים, מחלוקות בין בעלי שליטה למיעוט המניות וסוגיות של חובות אמון של דירקטורים.
פסיקותיה עיצבו כללים מעשיים בתחום הממשל תאגידי בישראל, ובהן ההתייחסות לאופן שבו ועדות בלתי תלויות אמורות לבחון עסקאות בעלי עניין. עבור מי שעוקב אחרי שוק
ההון, החלטות מהסוג הזה חשובות משום שהן קובעות את גבולות הפעולה של הנהלות ושל בעלי שליטה, ומשפיעות על רמת ההגנה שממנה נהנים משקיעים מהציבור בחברות הנסחרות.
קיבל את עמדת השב"כ והמוסד, לפיה פרסום הסדרי ניגוד העניינים של העומדים בראשם עלול לפגוע בבטחונם האישי ובבטחון המדינה. השירותים הבטיחו לבחון בעתיד אפשרות של פרסום חלקי
קיבל את ערעור העירייה וביטל את חיובה בתשלום פיצויי הפקעה. קובע: בית הספר ויתר ב-2009 על פיצויים נוספים; הסכם מ-2013 שאפשר לו לתבוע אותם - לא בתוקף, משום שלא נחתם בידי ממלא מקום ראש העירייה
אפל, מהדמויות הבולטות בענף הקבלנות בשנות ה-80, ביקש לערער באיחור על תביעת החוב של המדינה, אך העליון סגר את הדלת; החוב נוגע לכספים שקיבל במרמה ממשרד הבינוי והשיכון
רונן פוסקת לראשונה בסוגייה שהייתה שנויה במחלוקת לאור תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. אומרת שלבית המשפט נותר שיקול דעת לקבוע האם האי-התייצבות הייתה מוצדקת
על פי פסק הדין רשות ני"ע תשיב לחלק מלקוחות UTrade כ-70% מהסכומים שהפסידו; השופטת: "התובעים התרשלו כאשר לא ערכו בירור אודות מצב הרישוי של UTrade. יש לייחס לתובעים אשם תורם בשיעור של 30%"