משפט

הצוואה הראשונה נערכה ב-2012, ובה הותירה האם את כל רכושה לאחת מבנותיה, ולשנייה הותירה שקל אחד בלבד. ואילו בצוואה השנייה, שנערכה ב-2020, היא חילקה את הרכוש שווה בשווה בין הבנות, אך השאלה המרכזית היא אם היתה כשירה לערוך אותה

האיש קיבל יום אחד התראה מנאמן של חברה ודרישת תשלום חוב ארנונה מעיריית ירושלים. כשהחל לברר על מה מדובר, גילה שברישומי רשם החברות הוא מופיע כבעל מניות ודירקטור בחברה שמנהלת בית ספר במזרח ירושלים, ושנקלעה להליכי חדלות פירעון

לפני 40 שנה רכשו התובעיים שתי דירות בתנאי מכירה מעזרקה ובצרון. כעת, כשהבניין צפוי לעבור תהליך של פינוי בינוי, הם דורשים לקבל שתי דירות חדשות, ואילו עזרה ובצרון טוענת כי שתי היחידות אוחדו לנכס אחד, ולכן יש להתייחס אליהן כדירה אחת

השניים מחזיקים באזרחות כפולה - ישראלית ואמריקאית, ולכן נאלצו לשלם מסים עבור עסקת המכירה גם שם. ואולם הגבר סירב לכסות את ההוצאות - בסכום של יותר מ-1.3 מיליון שקל, אף שהתחייב לכך במסגרת הסכם חלוקת רכוש

האיש, שעבד כמנהל פרויקטים בחברה, ניהל שיחה מלחיצה עם מנהלו הישיר, וכמה שעות אחריה פונה לבית חולים. הביטוח הלאומי טען שאין ראיות שמדובר באירוע חריג, וכי הגורם להתקף הלב הוא המחלות שמהן סבל

חברה הפועלת בתחום ההתחדשות העירונית הגיעה לחדלות פירעון באמצע פרויקט תמ"א 38. גורמי המימון דרשו לממש את השעבודים או להשלים את הבנייה תחת פיקוחם. מנגד, בעלי הדירות דרשו למנות גורם אובייקטיבי להשלמת הפרויקט, תוך העלאת טענות כלפי גורמי המימון

האיש נישל את האם מרכושה, מכר מגרש והשתמש בכספה לצרכיו הפרטיים. בנוסף, הוא מנע את חלוקת רכושה של האם עם אחיו, שעימו הסתכסך - אחרי שניצל את העובדה שאמו תלויה לחלוטין בו

בית המשפט נדרש להכריע לגבי טענות שהעלה האפוטרופוס הכללי לגבי צוואה שבה הורישה אשה את דירתה לשכן ממול, שהיה עמה בקשרי ידידות. המסר של בית המשפט: תהיו נחמדים לזקנים ערירים אולי תקבלו הון רב

הצעירה פנתה למרפאת קופת החולים כדי לבצע ניתוח להקטנת והרמת חזה בשל בעיות בריאותיות, והיא קיבלה אישור מהוועדה לניתוחי שד. לטענתה, לא הוסברו לה הסיכונים האפשריים. היא גם הוסיפה שנותרו לה נזקים נפשיים וגופניים שגורמים לה בושה ופגיעה באיכות חייה