ד"ר אדם רויטר

מודיס מחמירה עם ישראל ללא הצדקה מקצועית, בעוד ששווקים גלובליים מאותתים על אמון מלא בכלכלה המקומית; במקביל, הדרישות התקציביות המנופחות של מערכת הביטחון עלולות לפגוע ביציבות הכלכלית יותר מכל ירידת דירוג תיאורטית

בעידן של מתיחות גיאו-פוליטית, חובות עולמיים ואיומים צבאיים חסרי תקדים, משקיעים מוסדיים ובנקים מרכזיים צוברים זהב בהיקפים אדירים, מתוך הבנה שהמתכת היקרה ממשיכה לשמש עוגן יציב במים סוערים

מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, פעלה ישראל במסגרת הלחימה בזירה הפיננסית. במהלך המלחמה ישראל תקפה את סניפי הבנק של חיזבאללה בלבנון ואף הוצע לבטל את שטרות ה-200 שקל כדי לנטרל מחמאס את היכולת להמשיך ולהצטידד, מאחר וכח הקניה שלו שמור בעיקר בשטרות של 200. פגיעה בראשי המערכות הכלכליות של ארגוני הטרור יכול להיות בעל השפעה מכרעת על תוצאות המלחמה

למרות הדיבורים על סנקציות: אירופה לא תחרים את ישראל, היבוא הביטחוני כמעט כולו מארה”ב, הביקוש לאמל”ח ישראלי בשיא, ובזירה הגלובלית שיקולי אינטרסים גוברים על אידיאולוגיה – הסיכון האמיתי נמצא דווקא באקדמיה, לא בתעשייה או בכלכלה

מבחינת לוחמה פסיכולוגית התוכנית כבר הצליחה. הרשתות בעזה דנות באפשרות שישראל תבטל את שטרות ה-200 שקל שבידי חמאס. ולא, חמאס לא יוכל לעשות מול זה משהו, אפילו שהוא כבר שמע עליה. בבנק ישראל יש בכירים התומכים בתוכנית. בנק ישראל עצמו תומך בצמצום המזומנים במשק, במסגרת מסקנות "ועדת לוקר"; הכותב הוא הוגה התוכנית

השקעה ביוון וקפריסין הפכה למגמה חמה בקרב הישראלים. אלא שיוון אינה מקום טוב לשים בו את הכסף; לא בנדל״ן למגורים ולא באדמות חקלאיות, הגידול הדמוגרפי צומח שם בקצב שלילי והצעירים בורחים משם. אז איפה כן לחסוך את הכסף כל הדרך לדירה משלכם? 

מאחורי המהומה בשווקים מסתתרת מטרה ברורה: הכנסות עתק לממשל האמריקני, הפחתת הגירעון והצבת סין בפינה. טראמפ אולי מטלטל את העולם, אבל מבחינתו, זו אסטרטגיה עם תג מחיר של 610 מיליארד דולר