ד"ר אדם רויטר

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

השנאה כלפי ישראלים ויהודים מתעצמת - הולנד מובילה, אחריה ספרד; ומה עם אותן משפחות שהיגרו למדינות האלו? הן בבעיה; על הפייק ניוז ששרר כאן כאילו אירופה היא מקום נהדר ליהודים, על האנטישמיות ועל ההתחזקות של האסלtם באירופה 

מודיס מחמירה עם ישראל ללא הצדקה מקצועית, בעוד ששווקים גלובליים מאותתים על אמון מלא בכלכלה המקומית; במקביל, הדרישות התקציביות המנופחות של מערכת הביטחון עלולות לפגוע ביציבות הכלכלית יותר מכל ירידת דירוג תיאורטית

בעידן של מתיחות גיאו-פוליטית, חובות עולמיים ואיומים צבאיים חסרי תקדים, משקיעים מוסדיים ובנקים מרכזיים צוברים זהב בהיקפים אדירים, מתוך הבנה שהמתכת היקרה ממשיכה לשמש עוגן יציב במים סוערים

מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, פעלה ישראל במסגרת הלחימה בזירה הפיננסית. במהלך המלחמה ישראל תקפה את סניפי הבנק של חיזבאללה בלבנון ואף הוצע לבטל את שטרות ה-200 שקל כדי לנטרל מחמאס את היכולת להמשיך ולהצטידד, מאחר וכח הקניה שלו שמור בעיקר בשטרות של 200. פגיעה בראשי המערכות הכלכליות של ארגוני הטרור יכול להיות בעל השפעה מכרעת על תוצאות המלחמה

למרות הדיבורים על סנקציות: אירופה לא תחרים את ישראל, היבוא הביטחוני כמעט כולו מארה”ב, הביקוש לאמל”ח ישראלי בשיא, ובזירה הגלובלית שיקולי אינטרסים גוברים על אידיאולוגיה – הסיכון האמיתי נמצא דווקא באקדמיה, לא בתעשייה או בכלכלה

מבחינת לוחמה פסיכולוגית התוכנית כבר הצליחה. הרשתות בעזה דנות באפשרות שישראל תבטל את שטרות ה-200 שקל שבידי חמאס. ולא, חמאס לא יוכל לעשות מול זה משהו, אפילו שהוא כבר שמע עליה. בבנק ישראל יש בכירים התומכים בתוכנית. בנק ישראל עצמו תומך בצמצום המזומנים במשק, במסגרת מסקנות "ועדת לוקר"; הכותב הוא הוגה התוכנית