רון חן מכר למאות משקיעים תמימים חלומות על התעשרות בין לילה: הפטנטים כללו טיטולים למבוגרים ובמפרים בכבישים שהוצגו ככאלו שיכולים להניב עשרות אלפי אחוזים תוך שנים בודדות אחרי סחבת של יותר מעשור במהלכה המשקיעים הספיקו להתייאש מהכסף, רון מסיים עם קנס וחילוט בהיקף של 215,000 שקל ו-15 חודשים אחר סורג ובריח

אדם בן 82 נכנס למרפאת כללית. כשניגש לחדר שהיה צריך, רגליו נתקלו בשיני מלגזה ידנית שהונחה בפרוזדור, ראשו הוטח בחוזקה בדלפק הקבלה, וכעבור חמישה ימים הוא הלך לעולמו. קופת החולים ניסתה לטעון לאשם תורם מצד האיש, בטענה שהמנוח כאדם מבוגר ובעל ניסיון חיים היה צריך להבחין במכשול, אך בית המשפט לא קיבל זאת

כמה שנים אחרי הדיון על הסכם הגירושים חזרה האשה לבית הדין - הפעם עם בקשה לבטל את ההסכם שעליו חתמה. היא טענה שנעשקה, שהוטעתה, שלא הבינה את משמעות ההסכם ושחתמה עליו תחת לחץ נפשי. הסעיף העיקרי שעמד במוקד המחלוקת נגע כאמור לזכותו של הבעל לרכוש את הדירה המשותפת במחיר שייקבע לפי שמאות במימוש מהיר. לדברי האשה, הסעיף פוגע בזכויותיה באופן חמור

נהג הובלה תבע את החברה שבה עבד, טמפו, לאחר שקיבל הודעה על כך שהפעילות תעבור מהעיר שבה הוא גר. בנוסף, הוא טען כי עבד במשך שנים במתכונת של 220–300 שעות עבודה חודשיות, רובן בלילה, אך קיבל תגמול חלקי בלבד. עד 2016 לא שולם לו כל גמול על שעות נוספות, ובהמשך שולם סכום גלובלי של 1,000 שקל, שהועלה ל-2,000 שקל רק לאחר הגשת התביעה. טמפו טענה כי לא ניתן לפקח על שעות העבודה המדויקות של נהג כמוהו

מריבה במשחק כדורגל בבית הספר הסתיימה בכך שאחד הילדים, בכיתה ב', הוכה באמצעות מוט ברזל בראשו. כתוצאה מכך הוא סבל מפגיעת ראש קשה, ניתוח מוח, סחרחורות כרוניות, קשיי זיכרון ונכות משמעותית. עקב הפציעה, הילד לא שב ללמוד עם חבריו לכיתה. בעקבות כך הוא הגיש תביעה נגד המדמשרד החינוך ינה והרשות המקומית - וקיבל 1.8 מיליון שקל

לפני החתימה על ההסכם לרכישת הפנטהאוז, הבחינו הרוכשים בכתמי רטיבות, אך נמסר להם שהגורם לכך הוא תקרית בודדת בדירה, מלווה בהבטחה לטיפול ביטוחי מקיף. אלא שכשנכנסו לדירה באפריל 2019, התמונה שנגלתה לתובעים היתה שונה בתכלית: "הסתבר להם כי קיימים בדירה ליקויים חמורים, ליקויים אותם הסתיר מהם הנתבע". הליקויים לא הוגבלו לדירה או לפנטהאוז, אלא היו תוצאה של בעיות איטום חמורות בכל מעטפת הבניין

האיש טען שהעביר להם כספים ניכרים בתקופה שבה היו נשואים, בשתי הלוואות: 400 אלף שקל, ו-700 אלף שקל, ששילם לאשתו לשעבר במקומם, לאחר שלא עמדו בהתחייבות להשיב לה הלוואה קודמת. לדבריו, מדובר בכסף שהובטח לו שיוחזר בתוך שנתיים, אך הוא קיבל רק כ-25 אלף שקל. השופטת, שפטרה את האשה מהתביעה, כתבה כי, "אין אדם מתכוון להעניק את עיקר רכושו עלי אדמות במתנה... אלא בנסיבות מיוחדות שלא הוצגו כאן

לאחר שחברה אחת זכתה במכרז באמצעות תעריף נמוך מאוד, טענה המתחרה שלה כי מדובר בהצעה שנשענה לא על איכות או מחיר אמיתי, אלא על תכסיסים חשבונאיים מתוחכמים, שמכונים בשפה המשפטית "העמסת מחירים". לדברי שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין, שהכריע במקרה, שיטת השקלול יוצרת "פער בין המחיר המוצע לבין המחיר שהזוכה צפוי לקבל"