בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד החברה מקבוצת אשטרום, לאחר שנקבע כי בחוזי המכר שלה הופעל מנגנון הצמדה בעייתי. התשלומים הוצמדו למדד תשומות הבנייה שפורסם אחרי מועד התשלום בפועל, כלומר למדד לא ידוע בזמן אמת. במסגרת ההסדר, החברה תשיב לרוכשים 51% מהגבייה העודפת ותתחייב להצמיד מעתה תשלומים רק למדד ידוע, בהתאם לחוק המכר

יועץ המס מנחם קירשבלום זיהה תופעה חריגה במערכת הממוחשבת של רשות המסים: חיובי יתר שנוצרים מבלי שהנישומים מבינים בכלל שנגרם להם נזק. בעקבות התביעה הייצוגית שהגיש, הרשות הודתה בתקלה, הודיעה על חדילה ותיקנה את המערכת. המחוזי אישר את החדילה ופסק גמול ושכר טרחה, אבל בעליון נקבע שגם אם ההליך לא הסתיים בהשבה לציבור, התועלת הציבורית מצדיקה תגמול גבוה יותר

במשך עשרות שנים חי ג’ורג’ שטרן בדירת עמידר ברחוב קהילת לבוב בתל אביב, שילם חשבונות, טיפל בנכס והתנהל כאילו הוא בעל הבית, אבל ברישומים הרשמיים שמו לא הופיע. רק בגיל 91, כשהחליט סופסוף להסדיר את הזכויות, מצא את עצמו מול יורשי המוכר שטענו לזיוף. השופטת עינת רביד דחתה את הטענות וקבעה: מדובר בהאשמות ספקולטיביות, והקשיש זכאי להירשם כבעל הדירה

כשהכספים של ישיבת כוכב השחר זרמו בשקט החוצה, איש כמעט לא שם לב,עד שהמספרים החלו לצעוק. בפסק דין חריף, חויב המנכ"ל לשעבר להשיב לישיבה מאות אלפי שקלים, לאחר שבמשך שנים ביצע העברות בנקאיות, משך כספים והשתמש במשאבי העמותה - בלי הסכם מסודר ובלי אישור ברור. השופט קבע כי מדובר בהתנהלות חמורה של מי שהיה אמון על הקופה הציבורית, והדגיש: "מנהל… עשה בעמותה כבתוך שלו והעביר כספים בהיקף נרחב לחשבונותיו"

עובדים לשעבר ובהווה טענו כי במשך שנים קיבלו תשלום חסר עבור ימי חופשה, משום שהשכר הקובע לא כלל רכיבים שהיו חלק קבוע מההכנסה. כעת, לאחר הליך משפטי ממושך בבית הדין לעבודה בתל אביב, הגיעו הצדדים להסכם פשרה בתביעה ייצוגית. הזכאים לפיצוי יהיו עובדי אלבר בשבע השנים האחרונות, שבגין ימי החופשה שלהם לא נלקחו בחשבון עמלות אישיות ותוספות עבור משמרות לילה

מיליארדי אנשים מרחבי העולם משתמשים מדי יום בכלי ה-AI השונים והשימוש בהם אינו מבוקר ויכול לגרום לנזקים כבדים- אז מי נושא באחריות? האם שוק ההון פגיע למניפולציות והאם חקיקה נוקשה היא הדרך לווסת את השימוש ב-AI? 

מה קורה כשבעלי קרקעות מקבלים מהמדינה דיל נדיר: חכירה בייעוד חדש בהנחה של כ-50%, ואז מבקשים לא לשלם את מחיר ההשבחה לרשות המקומית? במתחם שנמצא בכפר סבא, שבו כ-53 בעלי זכויות ניסו לטעון לפטורים שונים, התקבלה קביעה עקרונית: החובה לשלם היטל השבחה לא תלויה באופן שבו הקרקע הוקצתה, אלא בעצם עליית הערך שנוצרה בגלל התכנון

שבע שנים אחרי שסיים לבנות תוספת קומה בבית דו-משפחתי בטל מנשה, קבלן ניסה לסגור את הסיפור בטענה מוכרת: עבר הזמן, אין אחריות, וגם יש התיישנות. אלא שבבית המשפט ברחובות הסיפור קיבל תפנית אחרת. השופט ישראל פת דחה את טענות הסף, אימץ את חוות הדעת של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, וקבע כי הקבלן יפצה את בעל הבית בכ-120 אלף שקל - על תיקונים, עוגמת נפש והוצאות

אחרי כמעט 20 שנה של חניה שמורה ליד הבית, תושב רמת גן ביקש רק לעדכן מספר רכב על התמרור - וגילה שהעירייה החליטה לבטל לו את ההקצאה. ועדת החריגים דחתה את הבקשה בטענה שהוא לא עומד באחוזי נכות מחמירים של 90% כללית או 60% ניידות, והתמרור הוסר במהירות. השופט קבע שהעירייה מפרשת ומיישמת את החוק באופן שגוי, ושכשהמדובר בזכות שנמשכה שני עשורים, אסור לרשות להתעלם מההסתמכות ומהנסיבות האנושיות

38 חודשי מאסר ו-45 אלף שקל קנס נפסקו לשני תושבי באר שבע שיום לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר פשטו על זירת מסיבת הנובה ובזזו רכוש שהשאירו מאחוריהם קורבנות ושורדי הטבח