בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בעימות הממושך בין יזמי הנדל"ן איציק תשובה וחיים (ז’אן־מרק) ולנסי. לאחר שנים של שותפות, שתי עסקות היפרדות ושורה ארוכה של הליכים, קבע השופט גלעד הס כי תשובה לא חייב לשלם ריבית של מיליונים, אך מחויב להשלים לולנסי פער של שטחים בנכס שנמסר לו. הפער הקטן נהפך למכריע: כ-40 מ״ר שהובילו לפיצוי של 375,725 שקל

אמן גרפי שתכנן איורים עבור חיילים גילה להפתעתו כי יצירותיו עלו למאגר של אדיב ושימשו אותה לשיווק ולרווחים מסחריים. למרות ניסיונותיו להתריע ולדרוש את הסרתן, חלק מהציורים המשיכו להופיע באתר וברשתות החברתיות. השופטת טל פישמן לוי קבעה כי “הבעלות ביצירה נתונה ליוצר”, דחתה את טענות החברה להגנות שונות ולבעלות המדינה,  וחייבה אותה בפיצוי והוצאות משפט

זהירות מזירות קריפטו - יש דרכים בטוחות יותר להשקיע בקריפטו; וגם - העונש בטורקיה על הונאה של 2 מיליארד היה 11,000 שנים (שהסתיימו בהתאבדות), העונש הצפוי בארה"ב על הונאה של 40 מיליארד צפוי להיות בין 7 ל-10 שנים; 

פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה דן בסכסוך ממושך בין בני זוג לשעבר, שבמרכזו דרישת האשה לקבל 800 אלף שקל כתנאי למכירת הדירה המשותפת. למרות חתימה על מסמך שכונה “הסכם ממון”, בית המשפט קבע כי ההסכם חסר תוקף, אינו תואם את המציאות, ואף מקפח את הבעל באופן משמעותי. בפסק הדין הדגישה השופטת את חשיבות האישור הפורמלי של הסכמי ממון ואת הצורך לדייק בסכומים ובהסכמות בעת ניסוחם

יורשי הקבלן טענו כי לא בטוח שהדירה אכן שולמה ולכן אין להכיר בהעברת הזכויות לקונה המקורי, שהעביר אותה לבתו וזו מכרה אותה לתובעים. השופט קבע כי הראיות מצביעות על כך שהעסקה הושלמה בשנות ה-80, וכי טענות היורשים הן ספקולציות בלבד. בפסק הדין פורטו משמעותה של החזקה שנמסרה כבר אז, הראיות למס שבח ומס רכישה, והתנהלות היורשים לאורך השנים. הדירה תירשם על שם התובעים

בכיר שנפרד מתפקידו לאחר יותר מעשור טען שצבר 134 ימי חופשה - הרבה מעבר למותר בהסכם. החברה טענה שהצבירה מנוגדת להסכם ושלא מגיע תשלום, אך בית הדין קבע כי בפועל ההנהלה אישרה את ההתנהלות במשך שנים, גם במסגרת דו"חות כספיים ורבעוניים. השופטת: “התובע הצליח להוכיח כי הנתבעת אפשרה לו לצבור חופשה שנתית ללא קשר למפורט בהסכם ההעסקה”

ועדת הערר של מחוז תל אביב דחתה את בקשת ס.ב. ניהול מקרקעין להטבות מס בעת מכירת מניותיה בבניין ביפו. הוועדה קבעה כי ההטבות ניתנות רק לבעל הבניין עצמו ולא לבעלי מניות בחברה המחזיקה בנכס, והדגישה כי מטרת ההטבה היא עידוד בנייה להשכרה ולא סחר במניות. השופט קירש: “הטבת המס מוענקת על רקע קשיי המימון והסיכונים העסקיים הכרוכים בבנייה להשכרה בישראל”

פרשת זיוף השטרות שהחלה במכירה חשאית לסוכן משטרתי מסתיימת בפסק דין אזרחי נוקב. השופטת מיקה בנקי הטעימה כי כל צד של שטר מהווה יצירה עצמאית המוגנת בזכות יוצרים, וכי פעולות הזיוף פגעו בליבת תפקידו של הבנק. בהליך שנגרר מהכרעת הדין הפלילית, נפסק כי הנתבע ישלם לבנק ישראל פיצוי גבוה ללא צורך בהוכחת נזק. היקף התהליך היצירתי וההשקעה בעיצוב השטרות עמדו במרכז טענות התובע, ובית המשפט קיבל אותן במלואן

חוק פרטיות מקיף אושר בכנסת לפני כמה חודשים לאחר דיונים ממושכים. החוק מכריז למעשה על חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות ועל הטלת סנקציות כבדות על מפרי החוק. מעתה כל ארגון או עסק שמחזיק במידע אישי חייב ליישם שורה של דרישות, או להסתכן בקנסות ועיצומים שיכולים להגיע לאחוזים ניכרים מהמחזור של העסקים והארגונים

בקשתו של עלאא עוויסאת לקבל בחזרה את הטלפון הנייד שנתפס בחקירתו נדחתה, לאחר שסירב למסור את הסיסמה. אף שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום, קבע בית המשפט כי פוטנציאל ראייתי ממשי עדיין קיים, וכי ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לפרוץ את המכשיר. בפסק הדין הובהר שסירוב החשוד למסור את הקוד משליך על מאזן השיקולים, וכי אין מדובר במקרה שבו "ייצא חוטא נשכר"