רוכשת דירה שקיבלה את אישורי הפטור מהיטל השבחה וממס שבח רק כשנתיים לאחר מועד המסירה הגישה תביעה של 169 אלף שקל, בטענה כי המוכרת חייבת בפיצוי המוסכם לפי ההסכם. בית משפט השלום בהרצליה דחה את התביעה, אך דווקא קיבל חלקית את התביעה נגד עורך הדין, שטיפל בשני הצדדים בעסקה. השופט קבע כי בהסכם לא נקבע מועד שהופך את האיחור להפרה יסודית, אך גילה רשלנות בטיפול של עורך הדין, וחייב אותו בפיצוי

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר

כשהבטחות למסירה נהפכות לציפייה ממושכת, בית המשפט מזכיר ליזמים שהאחריות ללוחות הזמנים היא עליהם. מקרה העיכוב בבניית ביתם של בני זוג, שנאלצו להמתין למפתח יותר משנתיים מהמועד החוזי, הסתיים בקביעה ברורה: הקמת הקיר התומך היתה בעיה של היזמית, לא של הרוכשים. בתוך כך, נקבע כי האירועים הביטחוניים השפיעו באופן מצומצם, וכל יתר טענות החברה נדחו

על פי החשד, הוא לא דיווח על הכנסות של כמיליון שקל בין 2019 ל-2024. מהחקירה עולה כי החשוד ביצע עבודות באמצעות החברה, וזאת ללא דיווח על מלוא ההכנסות. בנוסף, נמצא כי האיש קיבל מלקוחותיו ומלקוחות החברה צ'קים, שאותם פדה אצל נותני שירותי מטבע כדי להסתיר את הכנסותיו האמיתיות

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

בית המשפט המנהלי קבע כי החלטת ועדת הערר התקבלה כדין, כי טענות העותרים הועלו באיחור וכי אין עילה להתערבות בשיקול הדעת התכנוני. למרות טענות על עומס, פגיעה באופי האזור וצפיפות חריגה מדי, הותרה הקמת בניין חדש בן שבע קומות וחצי במקום מבנה ישן בן שלוש קומות. פסק הדין מחזק שוב את מעמדה של תמ"א 38 ואת הצורך בתוספת יחידות דיור בלב הערים

השופט דחה "ללא סייג" את טענות משרד עורכי הדין לירום סנדה, שטען כי לא קיבל את מלוא התמורה עבור חבילת פרסום שרכש מזאפ ושעסקת היסוד בוטלה בהסכמה. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הוכיחה אף אחת מטענותיה, תיאר את התנהלותה כחסרת תום לב והדגיש כי "לא הונחה כל ראיה" לכישלון התמורה הנטען, בעוד שהתובעת אוחזת בשטרות כדין. התביעה התקבלה במלואה, והנתבעת חויבה לשלם כ-198 אלף שקל.

שנתיים לאחר שהמדינה והתאחדות הקבלנים הציגו מתווה פשרה לסוגיית הצמדת מחירי הדירות למדד תשומות הבנייה במכרזי מחיר למשתכן ודומיהם - מתווה שמעולם לא נכנס לתוקף בשל התנגדות הקבלנים - חוזר העימות להתלקח. למרות אי־ההסכמה, ועדת המכרזים של רמ"י החילה את עקרונות הפשרה על החברות הזוכות, שעתרו מצדן וטענו כי זכויותיהן נפגעו. פס"ד חדש מקבל את עמדת המדינה, אך מאפשר לקבלנים להמשיך להיאבק

פסק דין חדש קובע מזונות זמניים מופחתים לשלושה ילדים, לאחר ששניים מהם עברו את גיל שש והוריהם חולקים זמני שהות שווים. למרות הפער בהכנסות, ומבלי שהתעוררה מחלוקת על רמת המעורבות ההורית, קבעה השופטת שהסכום שראוי לקבוע נמוך משמעותית מהסכומים ששילם האב עד היום. ההכרעה מתבססת על הלכת 919/15 והערכת יכולותיהם הכלכליות של הצדדים, וכוללת גם התייחסות למדור, להוצאות חינוך ורפואה ועוד