חרבות ברזל
"חרבות ברזל" הוא שמה של מערכה צבאית רחבת היקף שניהלה ישראל, ואשר הותירה חותם עמוק על החברה, על הביטחון ועל המשק הישראלי. מדובר באחד האירועים המרכזיים שעיצבו את סדר היום הלאומי בשנים האחרונות.
למערכה השלכות נרחבות מעבר לזירה הביטחונית: היא נגעה
לפעילות הכלכלית, לשוק העבודה, לתקציב המדינה ולענפים שונים שהושפעו מהמצב. גיוס המילואים, ההיערכות בעורף והשפעות על עסקים היו חלק מהתמונה הרחבה.
הסיקור סביב האירועים כלל היבטים מדיניים, ביטחוניים, חברתיים וכלכליים, לצד ההתמודדות של משקי
הבית והמגזר
העסקי
עם ההשלכות. הנושא נותר מורכב ורגיש, ומחייב התייחסות מדודה ועניינית.
בעמוד זה מרוכזות ידיעות ועדכונים הנוגעים להתפתחויות ולהשלכות הרחבות של התקופה על החברה ועל המשק.
המלחמה טלטלה את המשק: גיוס מילואים בהיקף חסר
תקדים הוציא עשרות אלפי
עובדים ממעגל העבודה, ענפי הבנייה והחקלאות נפגעו ממחסור בידיים עובדות, והגירעון התקציבי התרחב בחדות בשל הוצאות הביטחון והפיצויים לעסקים. סוכנויות הדירוג הבינלאומיות הורידו בעקבות זאת את דירוג האשראי של ישראל לראשונה בתולדותיה,
בנק
ישראל פעל בשוק המט"ח כדי לייצב את השקל, ותוכניות הסיוע שגיבש משרד האוצר היו בין הגורמים שהניעו את המסחר בהבורסה
בתל אביב באותה תקופה.
דוחות הכנסות פמס ברבעון עלו ב-44% ל-32 מיליון דולר – התמרון בלבנון הזניק את ההכנסותפ.מ.ס מיגון מציגה דוחות טובים לרבעון השלישי – מאז כניסת צה״ל ללבנון המניה החלה לעלות בחדות; התוצאות ׳מחפות׳ על האכזבה שחוו המשקיעים ברבעון השני; עיקר ההכנסות – הזמנות מצה״ל- ההוצאות בכרטיסי אשראי בדרום התאוששו בצפון הירידה נמשכהבצל המלחמה הערים המפונות בצפון, שלומי וקריית שמונה, חוו את הירידה הדרמטית ביותר בהוצאות בכרטיסי אשראי במהלך חודש אוקטובר; מנגד, בערי הדרום שנפגעו בשנה שעברה חלה התאוששות
- "44% מהארגונים בישראל חוו עלייה בתקיפות סייבר מאז תחילת המלחמה"מסקר של יוניקורן הסייבר פנטרה עולה כי כמעט מחצית מהארגונים הישראלים חוו עלייה בניסיונות תקיפת סייבר עליהם מאז תחילת המלחמה; עם זאת, החברות הישראליות חוו פחות פריצות בפועל: "מה שעשוי להעיד על הערכות ורמת מוגנות גבוהות יותר לפריצות סייבר בישראל לעומת שאר העולם"
- החורף מגיע - ושני שלישים מתומכי חיזבאללה הם פליטים
בניגוד לחמאס, שלא התעניין בסבל של האוכלוסייה בעזה, לחיזבאללה חשוב לדאוג לאזרחים השיעים בלבנון, שהם מקור כוחו - הפוליטי ובכלל. לכן החורף המתקרב, שהוא בדרך כלל לא קל במדינה, מהווה מנוף לחץ על הארגון
- חברות התעופה הזרות דורשות מהמדינה סיוע כספי כדי שיחזרוהחרבות הפסיקו את טיסותיהן מתחילת המלחמה, חלקן חזרו לזמן קצר ושוב השעו את הפעילות - וכעת הן מציבות דרישות לממשלה כדי שיחזרו לפעול בישראל. את המחיר משלם בינתיים הצרכן, עם טיסות יקרות דרך החברות הישראליות, וקונקשנים מיוון, קפריסין ותורכיה
- ועדת הכלכלה דנה בעצירת הליכי גבייה ועיקולים למילואימניקים עצמאיםיו"ר קרן הסיוע למילואימניקים אמר שהם מציעים סיוע שנמשך גם כחצי שנה לאחר תום השירות. לדברי מנכ"ל פורום העצמאים, חוסר תיאום מול הביטוח הלאומי יוצר שומות לא נכונות שמעמיסות על המשרתים
- דעה ישראל צריכה לדרוש ממדינות המפרץ והמערב לשאת בהוצאות המלחמהישראל נלחמת גם את מלחמותיהן של מדינות המפרץ והמערב נגד איראן ושלוחותיה. לכן מן הראוי שאותן מדינות ייטלו חלק בהוצאות המלחמה האסטרונומיות כתנאי לסיום המלחמה, והתחלת השיקום בעזה ובלבנון, מכיוון שגם ירוויחו מכך
- אוניברסיטת ת"א תיתן הנחה של 25% בשכר הלימוד למילואימניקיםההנחה תינתן לסטודנטים בשנה א' ששירתו לפחות 30 ימי מילואים מתחילת השנה. יותר מ-1,000 סטודנטים ייהנו מההנחה.בנוסף, האוניברסיטה פטרה משרתי מילואים מהצורך בבחינת פסיכומטרי לצורך קבלה לתואר ראשון בכמה מתחומי הלימוד
- אגף השיקום: 12 אלף פצועים בחרבות ברזל - 66% מהם מילואימניקיםהתקציב של האגף זינק בשנה האחרונה בכ-2 מיליארד שקל, אך היחס של מטפלים לעומת מספר הפצועים עדיין נמוך מאוד, למרות גיוסים של מעל 500 אנשי טיפול מקצועיים בתחומי הנפש, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. קרוב ל-40% מהפצועים סובלים מפגיעות נפשיות
- באילו אתרים ותשתיות פגעה ישראל במהלך המבצע באיראן?במסגרת מבצע ימי תשובה, ישראל פגעה קשות במערך ייצור הטילים של איראן ובכמה מכ"מים. חוקרים טוענים שהמבצע עשה שימוש במודיעין מדויק להפליא - מה באמת קרה שם?