תחנות טעינה הן תשתית להטענת כלי רכב חשמליים, והן מתחלקות לעמדות ביתיות איטיות, לעמדות ציבוריות בהספק בינוני ולעמדות טעינה מהירה בזרם ישר הפרוסות לאורך צירי תנועה. פריסת התשתית נחשבת לגורם מכריע בקצב אימוץ הרכב החשמלי, שכן חשש מטווח נסיעה מוגבל מרתיע
רוכשים. בישראל פועלות מספר חברות המקימות ומפעילות רשתות עמדות, חלקן בשיתוף רשויות מקומיות, חברות דלק ורשתות קמעונאות, ומודל ההכנסות מבוסס על תעריף לקילוואט שעה ועל דמי שימוש. אתגרים מרכזיים כוללים את חיזוק רשת החשמל, את הסדרת החניה בבנייני מגורים ואת
עלויות החיבור לרשת. רכב חשמלי וחברת החשמל קשורים ישירות להתפתחות התחום.
אאודי A6 איטרון נסעה 1,340 ק"מ בלי להתחבר לעמדה, כמעט פי שניים מהטווח הרשמי שלה. מאחורי השיא עומדים נהיגה חסכונית במיוחד, מהירות מתונה והרבה ירידות שבהן המנוע החשמלי הופך לגנרטור ומחזיר חשמל לסוללה. במקביל, טווחים של 700-800 ק"מ כבר עברו מהצהרות עתידיות
למכוניות שנמכרות כיום, והסינים כבר מציגים גם 850 ק"מ ויותר, אבל צריך לבדוק באיזה תקן נמדד כל מספר
אחרי ההכרזה של BYD בחודש שעבר על מערכת הטעינה המהירה שלה, גם החברה הבריטית Nyobolt מתחילה למשוך תשומת לב אחרי שהשלימה לאחרונה גיוס של 30 מיליון דולר: אנחנו מוכנים לשיתוף פעולה שיביא את הטכנולוגיה לשוק תוך 3-5 שנים", אומר המנכ"ל
?יבואנית הרכב, ביחד עם חברת הבת אנרפוינט, ושנפ יקימו עמדות טעינה עבור כל מותגי הרכב בישראל; העמדות מיועדות ללקוחות פרטיים, וכן לארגונים, בניינים משותפים ומגדלי עסקים
