משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגלובליים המרכזיים של זמננו, ומתייחס להתחממות כדור הארץ ולשינויי מזג האוויר הקיצוניים הנובעים מפליטת גזי חממה. תופעות כמו עליית מפלס הים, בצורות, שיטפונות וגלי חום מיוחסות למגמה זו, והן נושאות השלכות סביבתיות, חברתיות וכלכליות
מרחיקות לכת. המאבק במשבר האקלים הוליד יעדים בינלאומיים לצמצום פליטות, מעבר לאנרגיות מתחדשות והשקעות עתק בטכנולוגיות ירוקות. עולם העסקים וההשקעות מתייחס יותר ויותר לסיכוני אקלים ולהיבטי קיימות בקבלת החלטות. מדינות, תאגידים ומשקיעים נדרשים להיערך הן לשינויי
האקלים עצמם והן לשינויי הרגולציה הנלווים אליהם. סוגיות של צדק אקלימי, מימון ירוק ומעבר אנרגטי עומדות במרכז השיח. המעבר לכלכלה ירוקה נושא עמו הן סיכונים לתעשיות מזהמות והן הזדמנויות חדשות. ועידות אקלים בינלאומיות מרכזות מדינות סביב יעדים משותפים, אך
יישום ההתחייבויות בפועל נותר אתגר מורכב הכרוך באינטרסים כלכליים מנוגדים. עמוד זה מרכז ידיעות ועדכונים העוסקים במשבר האקלים, בהשלכותיו ובמאמצים הגלובליים להתמודד עמו.
ההתמודדות עם המשבר מאיצה השקעות בתחום אנרגיה
מתחדשת ומעודדת מעבר אל רכב חשמלי, שינויים שמעצבים מחדש את מפת ההשקעות העולמית. רגולציית פליטות בעולם מייצרת עלויות חדשות לתעשייה ומאיצה פיתוח טכנולוגיות נקיות.
מחקר שפורסם ב-Nature מצא שהמונסון של דרום אמריקה והמונסון האסייתי פעלו לרוב בכיוונים הפוכים, אבל בעשרה אירועים הם השתנו יחד. לפי החוקרים, המונסון העולמי יודע לארגן את עצמו מחדש כשהאקלים משתנה מהר
מחקר חדש ב-Nature Climate Change ניתח 45 שנות מדידות ומצא שגל החום הראשון של השנה מקדים 3.29 ימים בכל עשור, האחרון מתאחר 5.41, והעונה כולה כבר ארוכה בכ-39 ימים. המשמעות הכלכלית: חודש נוסף של שיא בצריכת החשמל, פחות שעות עבודה בחוץ, יבולים שנחשפים לחום
בשלב הרגיש ותביעות ביטוח שנפרסות על עונה ארוכה יותר. באירופה מעריכים שהקיץ הזה לבדו ימחק כ-1% מהתוצר, ובישראל שיא הצריכה כבר חצה 16,970 מגה-וואט
שיטפונות, שריפות ועליית מפלס הים כבר נכנסים לניתוח האשראי של ערים ומדינות בארה"ב. צורכי התשתית לעשור הקרוב מוערכים ב-9.1 טריליון דולר, הסיוע הפדרלי עשוי להצטמצם והפער בין עיר שמשקיעה מראש לעיר שדוחה את הטיפול יכול להגיע גם למחיר שהיא משלמת על החוב
השקעה סולארית נשענת על שאלה בסיסית: כמה שמש צפויה להגיע לאתר וכמה חשמל הפאנלים יפיקו לאורך 20 עד 30 שנה. אלא שהקיץ האחרון מראה שהעבר כבר נותן תשובה פחות יציבה. בדרום אנגליה ובמערב צרפת נמדדה קרינה גבוהה ביותר מ-20% מהממוצע, בצפון אירופה נרשמו אזורים עם
ירידה של עד 25%, ובחלק מדרום מזרח אסיה הקרינה עלתה בכ-30%. הפערים האלה משפיעים על ההכנסות ועל המימון
היבשת רשמה את תוספת הקרח הגדולה ביותר מאז שהמדידות התחילו, ומי שרוצה לראות בזה סוף ההתחממות ימצא את הנתון נוח. ההסבר הופך אותו למשהו אחר: הקרח לא נוסף מפני שמשהו הפסיק להימס, אלא מפני שירד יותר שלג. במערב היבשת המגמה ממשיכה להיות איבוד מסה
הטמפרטורה הממוצעת בעולם הגיעה ל-16.96 מעלות, בשוויון מעשי עם החודש החם ביותר שנמדד עד היום - ביולי 2023. ההתחזקות של תופעת האל ניניו עשויה להוסיף חום בחודשים הקרובים, בזמן שבצורות, שריפות ופגיעה בתשתיות מגדילות את ההוצאות של משקי הבית, החברות והממשלות
מספר מקרי המוות המיוחסים לטמפרטורות הגבוהות הגיע לשיא מאז החל התיעוד ב-2015; במקביל, מחקרים של ה-OECD והבנק המרכזי האירופי מצביעים על ירידה בפריון, פגיעה בחקלאות ועלייה במחירי המזון, בעוד Triodos מעריך שהחום והבצורת עלולים לגרוע כ-1% מהתוצר של האיחוד
האירופי השנה
במסגרת ניסוי חדש, מאות טיסות מסחריות מעל צפון האוקיינוס האטלנטי ישנו את גובה הטיסה בעד 2,000 רגל כדי להימנע מאזורים שבהם נוצרים שובלי התעבות; כלי AI של גוגל יסייעו לחזות את האזורים הבעייתיים. הניסוי יימשך 30 חודשים ויבחן אם ניתן להפחית את ההשפעה האקלימית
של התעופה בלי לשנות מהותית את אופן ההפעלה
חברת הדירוג מזהה שהחום הקיצוני ומצוקת המים מתכנסים לסיכון אחד שנוגס בתזרים ובשווי; בבדיקה של כ-159 אלף מתקנים עתירי מים בארצות הברית נמצאו כ-49 אלף באזורים שבהם זמינות המים תצטמצם, רובם בטקסס ובקליפורניה - ומה זה אומר בפועל למחזיקי אג"ח עירוניות, מניות
תשתית וקרנות נדל"ן