משבר האקלים הוא אתגר גלובלי בעל השלכות כלכליות מרחיקות לכת, מהצורך לעבור לאנרגיה נקייה ועד הסיכונים הפיזיים לתשתיות, לחקלאות ולכלכלה כולה. המעבר לכלכלה דלת פחמן יוצר הזדמנויות בענפי האנרגיה המתחדשת והטכנולוגיה הירוקה, אך גם דורש השקעות עתק ומציב סיכונים
לענפים מזהמים. ישראל הציבה יעדי הפחתת פליטות ומתמודדת עם השלכות שינויי האקלים. בעמוד זה מסוקרים יעדי הפחתת הפליטות והמדיניות הסביבתית, ההזדמנויות הכלכליות במעבר לאנרגיה נקייה ולטכנולוגיות אקלים, הסיכונים הפיזיים והכלכליים של שינויי האקלים, השקעות וחברות בתחום
הטכנולוגיה הירוקה והדרך שבה המאבק במשבר האקלים מעצב מחדש ענפים שלמים, מדיניות ממשלתית ואת שיקולי ההשקעה של הגופים המוסדיים.
הוראת נב"ת 345 של בנק ישראל מכניסה את סיכוני האקלים לליבת ניהול הסיכונים של הבנקים, אך מותירה שאלה פתוחה: מי בדירקטוריון יודע לפקח עליהם באמת. כדי שהמהלך לא יישאר ברמת מדיניות בלבד, נדרשת מומחיות אקלימית שתאפשר לבנקים, ובהמשך גם לחברות במשק, להבין את
הסיכונים, לאתגר את ההנהלות ולקבל החלטות עסקיות אחראיות יותר.
העולם, גם ב״עידוד״ טראמפ, מדחיק, בהכללה את משבר האקלים. פגעי מזג האוויר תוקפים אותנו יותר ויותר אבל הנושא לא עומד בראש סדר העדיפויות העולמי אם אתם ״פרו-אקלים״ הנה כמה רעיונות שנראים טוב על הגרף מתחום האנרגיה החדשנית, המיחזור והמים
שמן הזית הפך כמעט למוצר פרימיום כתוצאה מהעונה האחרונה בה לא היה מסיק; עכשיו גם דאולאו, יצרנית שמן הזית הגדולה בעולם מספרד מזהירה: "השוק בדרך הבטוחה לרגע הקשה ביותר שלו אי פעם"
גלי חום, שריפות וסופות הוריקן בעולם פוגעים ביבול; מחיר שמן הזית הוכפל בשנה האחרונה ל-8,000 דולר, שיא של לפחות 33 שנה, יבול פולי הסויה בארגנטינה נפל ביותר מ-50%, וגם יבול החיטה בקנזס, ארה"ב, הוא הנמוך ביותר מזה 55 שנה; מה המשקיעים יכולים לעשות?
כל כמה שנים מגיעה תופעת אל ניניו חדשה ופוגעת בחקלאות העולמית - אבל מה זה בעצם אל ניניו? על איזה תחומים בחקלאות היא משפיעה? וכמה זה עולה לכלכלה העולמית?