הישראליים הכניסו עוד 4 מיליארד שקל לקרנות בחודש ספטמבר והיקף הנכסים טיפס לשיא של 723 מיליארד שקל; הקרנות האקטיביות בלטו עם גיוסי אג"ח מרשימים, הפסיביות המשיכו להציג נטייה לחו"ל והכספיות נותרו תחנה מועדפת לכסף
הראשונים שיוחלפו יהיו כנראה אילו שמתגאים ביכולת לנתח חברות בצורה קרה וחסרת רגש. למרות זאת, סביר שיקח קצת זמן עד שהמשקיעים יוכלו לסמוך על מכונה לבצע בשבילם השקעות בלב שקט
הטרנד הלוהט של השקעות המתחשבות בקריטריונים של איכות הסביבה וצדק חברתי (ESG) נתקל בקיר של המלחמה באוקראינה ומציג ביצועי חסר ויציאת כספים. האם זו רק מכה קלה בכנף?
הקרן שעד לפני שבועיים עלתה ב-26% מתחילת השנה, ירדה ב-10% מאז השיא שלה. הסיבה לירידות: משקיעים שתפסו טרמפ על הקרנות שהרוויחו 100% תשואה בשנה שעברה ויצאו מהפוזיציה
מאז 2015 למעלה מטריליון דולר יצאו מהקרנות האקטיביות שמחפשות את ההשקעות שיכו את השוק, כשבאותה התקופה זרמו 2.5 טריליון דולר לקרנות הפסיביות שעוקבות אחרי מדדים ומניות ערך. הנה הסיבות
הקרנות האקטיביות פדו 1.1 מיליארד שקל; סך נכסי התעשייה כולה עלה ביולי מ-293 מיליארד שקל ל-300 מיליארד שקל, עלייה של כ-2.5% שמייצגת בעיקר את התשואה החיובית בשיעור של כ-2%. מרבית הגיוסים בחו"ל ובאג"ח חברות
הנתונים משקפים כניסה של כ-330 מיליון שקל לקרנות הכספיות, וגיוסים של כ-1.9 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות; החודש הסתיים עם עליות שערים במרבית השווקים בעולם
