רשלנות רפואית היא תחום משפטי העוסק במקרים שבהם מטופל נפגע כתוצאה מטיפול שאינו עומד בסטנדרט המקצועי המקובל. תביעות מסוג זה בוחנות האם הייתה סטייה מנורמת הזהירות הרפואית, והאם היא זו שגרמה לנזק.
מדובר בתחום מורכב, המשלב ידע רפואי ומשפטי כאחד, ולרוב
מחייב חוות דעת של מומחים. הפיצויים במקרים אלה עשויים להיות משמעותיים, במיוחד כאשר מדובר בנזקים ארוכי טווח הדורשים טיפול, שיקום ותמיכה מתמשכת.
להיבט הכלכלי של רשלנות רפואית השלכות רחבות, בהם עלויות הביטוח של רופאים ומוסדות
רפואיים, וההוצאות של מערכת הבריאות. סוגיות אלה מעסיקות את מערכת המשפט ואת מקבלי ההחלטות. בעמוד זה מרוכזות ידיעות הנוגעות לתחום הרשלנות הרפואית על היבטיו המשפטיים והציבוריים.
מערכת הבריאות נדרשת לאזן בין זכות הנפגעים לפיצוי
ולצדק לבין החשש מפני רפואה מתגוננת, שבה רופאים מרבים בבדיקות ובהפניות מחשש לתביעות. עלויות הביטוח הגבוהות בתחומים מסוימים משפיעות על זמינות השירות הרפואי, ולכן הנושא נבחן לא רק במישור המשפטי אלא גם במישור המערכתי הרחב.
תביעות
בתחום מסתיימות לעיתים בפיצויים גבוהים, והן משפיעות על עלויות הביטוח של מוסדות רפואיים. הבנת אופן פסיקת פיצויים ומדיניות משרד
הבריאות מסייעת להעריך את היקף החשיפה של המערכת.
היזם תבע 40 מיליון שקל לאחר שנותר משותק בעקבות ניתוח גב, ובין היתר טען שאיבד הכנסות ב-20 מיליון שקל. בית המשפט קבע: הוא יכול לעבוד חלקית, אובדן ההכנסות הוא 4.2 מיליון שקל
האיש ובת הזוג שלו ניסו לקבל מענה רפואי בשעת לילה במרפאת טר"ם, אך לא זכו לכך. כשפנו לתחנת מגן דוד אדום הקרובה, גם שם היה המצב דומה. מדוע, אם כן, זכו טר"ם ומד"א ליחס שונה מבית המשפט? לדברי מומחה שמונה מטעם התביעה, "חיי המנוח היו ניצלים בסבירות גבוהה אילו
היה מתקבל במרפאת טר”מ כאשר עמד על רגליו, ולפני שפיתח את הפרעת הקצב הקטלנית"
האשה הגיעה לבית החולים בני ציון בשבוע ה-34 להריון, עם תלונות על הפרשה דמית. בבית החולים סירבו לטפל בה מכיוון שלא היה לה הסדר כספי. היא חזרה לביתה ושבה למחרת, ואז התברר שהעוברית שלה מתה. בית המשפט פסק לה פיצויים בסכום של 1.5 מיליון שקל
צעירה פנתה לבית החולים מעייני הישועה לאחר שסבלה במשך תקופה ארוכה מגודש באף, נזלת כרונית וקשיי נשימה. בעקבות תלונותיה, היא נבדקה על ידי רופא אף-אוזן-גרון, שהמליץ לה לעבור ניתוח סינוסים מקובל, שנועד לשפר את איכות הנשימה שלה. לתדהמתה, נאמר לה כי במסגרת
הניתוח, הרופא "תיקן" סטייה קלה במחיצת האף שלה. לדבריה, השינוי שבוצע פגע במראה שלה ובביטחונה העצמי. בנוסף, היא החלה לסבול מכאבים כרוניים באף
הצעירה פנתה למרפאת קופת החולים כדי לבצע ניתוח להקטנת והרמת חזה בשל בעיות בריאותיות, והיא קיבלה אישור מהוועדה לניתוחי שד. לטענתה, לא הוסברו לה הסיכונים האפשריים. היא גם הוסיפה שנותרו לה נזקים נפשיים וגופניים שגורמים לה בושה ופגיעה באיכות חייה
אדם שהגיע לבית החולים בנהריה כדי לעבור בדיקות שוחרר עם אבחנה של לימפומה. לאחר שהתגלה שבדיקה של חולה אחר הגיעה בטעות לתיק הרפואי שלו, ומשם האבחנה השגויה - הוא תבע, לאחר שכבר נפרד מקרוביו והתכונן להתחיל בכימותרפיה והקרנות
תינוקת בת שנתיים הובאה למוקד רפואי של טרם, ולמרות הסימנים הרפואיים הלא טובים היא לא הופנתה למיון, אלא שוחררה לביתה. כעבור כמה שעות היא מתה. בהמשך התברר, לאחר שהוריה הגישו תביעה, כי הרופאה שטיפלה זייפה מסמכים ואין לה הכשרה מתאימה
הצעירה שעברה את הניתוח טענה כי לא קיבלה הסבר מספק לגבי הסיכונים הכרוכים בניתוח, ושהטיפול שניתן לה היה רשלני והסב לה נזקים רבים. השופטת קיבלה את הטענה הראשונה, אך דחתה את האחרות
הצעירה נולדה עם כמה נכויות ובעיות רפואיות, שבעקבותיהם היא לא תוכל ללמוד ולעבוד כל חייה. מומחים שמונו לבחינת המקרה, קבעו כי בית החולים התרשל בהולדה בעוולה, ובית המשפט אימץ את מסקנותיהם
נער שעבר ניתוח תבע את בית החולים על רשלנות רפואית לאחר שטען כי תוצאות הניתוח הרעו את מצבו. לטענתו רופאי בית החולים דנה התרשלו בניתוח וכן לא הסבירו לו ולהוריו את כל האפשרויות לטיפול וכן את הסכנות מהניתוח. מה קבע בית המשפט?
פרסום ראשון 
הדלתות של המרפאה היו נעולות והאיש מת - מה פסק ביהמ"ש