שוק העבודה

מחקר ענק שבחן 443 מיליון שעות עבודה מצא שעובדים שאימצו כלי בינה מלאכותית שולחים יותר מיילים, מתכתבים יותר ומבלים פחות זמן בריכוז עמוק; במקביל מחקרים אחרים מצאו שיפור של 15%-40% במשימות מסוימות. הסתירה לכאורה מסבירה את מה שקורה עכשיו בהרבה משרדים: העובד נהיה מהיר יותר, ואז הארגון פשוט נותן לו יותר עבודה

סקר בקרב 1,500 מנהלים בכירים מצא ש-51% מהם שינו את דרכי הגיוס בעקבות בינה מלאכותית, וכל מעסיק חמישי צמצם קליטה של עובדים בתחילת דרכם. באותו סקר 57% מדווחים על מחסור בכישורים בארגון - בדיוק המחסור שמשרות הכניסה נועדו למלא. בישראל מספר דורשי העבודה בהייטק זינק ב-126% בארבע שנים.

מקצוע שנחשב היום יוקרתי ומבוקש יכול להיראות אחרת לגמרי בעוד כמה שנים, ומקצוע שפעם נחשב פחות נוצץ עשוי להפוך למבוקש מאוד. לפני שבוחרים תואר או הכשרה כדאי לבדוק שכר, ביקוש, חשיפה לבינה מלאכותית, ניסיון מעשי ובעיקר אילו יכולות שוות כסף גם כשהשוק משתנה

כלכלנית שעלתה בתוך בנק ישראל מחוקרת במחלקת המחקר עד ראשות הבנק, קיבלה את התפקיד אחרי שמינויים אחרים נפלו, וניהלה חמש שנים של ריבית אפסית, שקל חזק ומחירי דירות עולים

ועדת המנכ"לים לעובדים זרים ממליצה על הפחתה חדה באגרות שמשלמים עסקים קטנים ובינוניים: האגרה השנתית על עשרת העובדים הזרים הראשונים תרד מ-8,490 שקל ל-1,420 שקל לעובד, חיסכון של יותר מ-70 אלף שקל בשנה לעסק שמעסיק עשרה עובדים. גם אגרת הבקשה תאוחד ל-370 שקל. המהלך מגיע אחרי זינוק במספר העובדים הזרים ובהכנסות המדינה מהאגרות.

שיעור בעלי משלח היד האקדמי בקרב דורשי העבודה זינק מ-14% לפני ארבע שנים ל-20.5% באוגוסט, וכמעט 9,000 מפתחי תוכנה ומנתחי מערכות מחפשים משרה; בזמן שהאבטלה הכללית סביב 3% ובענפים רבים חסרים עובדים, המקצועות שנחשבו במשך שנים לבטוחים ולמבוקשים מאבדים חלק מהיתרון שלהם