חשבוניות פיקטיביות

הנאשם נרשם כעוסק מורשה, אך בפועל היה מדובר ברישום פיקטיבי ששימש פלטפורמה להונאת מס - במהלך תקופה קצרה של פחות מחודש הוצאו מטעם העסק 15 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של יותר מ-3.2 מיליון שקל. עורך דינו טען כי הנאשם סובל מבעיות רפואיות קשות: גידול שהוסר ממוחו בניתוח, נכות של 55%, תלות בתרופות יומיות, קיום על קצבת ביטוח לאומי ועוד

עופר בנבנישתי הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות מס והונאות כספיות בהיקפים גדולים מאוד, אך נגזרו עליו תשעה חודשי עבודות שירות בלבד. לפי כתב האישום, הוא פעל כחלק בלתי נפרד מהתארגנות פלילית רחבת היקף, שסיפקה חשבוניות מס פיקטיביות בסכומים שהגיעו למאות מיליוני שקלים ללקוחות עסקיים. טענת ההגנה המרכזית עסקה בשיהוי חסר התקדים בהגשת כתב האישום נגדו - יותר משש שנים

האיש, חליל חלבי, הורשע בכך שיצר מסלול פעולה עקבי בכל אחת מהחברות שבשליטתו, שבמסגרתו הופקו חשבוניות כוזבות, ובכך נגרע בפועל כסף מהמדינה. לטענת סניגוריו של האיש, הוא פעל בתום לב מתוך רצון להפעיל חברות קיימות, ולא היתה לו כל כוונה פלילית. השופטת קבעה בהכרעתה כי לא הובעה כל נטילת אחריות אמיתית מצד חלבי - דבר שהשפיע על חומרת הענישה

השניים הורשעו בניכוי חשבוניות פיקטיביות בהיקף כולל של 128 מיליון שקל, שנועדו להתחמקות מתשלום מס בסך 18 מיליון שקל, ונידונו לעונשי מאסר ממושכים

על פי החשד, ירין בן שמחון, בעל מניות ודירקטור בחברות ניורון יזמות וסוואפמן, העוסקות בתחום הקורקינטים החשמליים השיתופיים, פעל לניכוי חשבוניות מס החשודות כפיקטיביות בסכום של כ-33 מיליון שקל; עורך דיונו: "בן שמחון דוחה את החשדות ומשתף פעולה עם רשויות החקירה מתוך בטחון מוחלט בחפותו"

על מרדכי פלוצר, שהורשע בהסדר טיעון בהפצת חשבוניות פיקטיביות, נגזרו גם 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 90 אלף שקל. הוא הואשם בהפצת 27 חשבוניות מס כוזבות, בסכום כולל של יותר מ-9 מיליון שקל, תוך שהוא משתמש בחברה שאינה בבעלותו וללא ידיעתו של בעל החברה, לשם הוצאת החשבוניות

האיש ושותפו נעצרו באחרונה במסגרת חקירה של רשות המסים, בחשד לאי רישום הכנסות בסכומים גבוהים. החקירה החלה בעקבות ביקורת של יחידת ניהול ספרים ארצית, שהעלתה חשד כי בעל העסק לא דיווח על הכנסותיו המלאות. בזכות מערכת חשבונית ישראל שהושקה בסוף 2024, נתפסו עד היום חשבוניות פיקטיביות בהיקף של לפחות 10 מיליארד שקל

בית המשפט העליון שינה באחרונה את הדרך שבה מתפרשת אחת מעבירות המס החמורות בישראל – שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות ב"נסיבות מחמירות". כדי לעמוד בהגדרה של עבירה מסוג זה, הסכום צריך להגיע ללפחות 452 אלף שקל. השופטים קבעו כי כל חשבונית מהווה עבירה עצמאית, ולכן כשהחוק מציב רף כמותי – הוא מתייחס לחשבונית הבודדת ולא לסכום הכללי

ועדת הכסזפים של הכנסת אישרה כי במקום שינוי חד, החוק יתוקן בהדרגה פעמיים: ירידה ל-10,000 שקל בינואר 2026, ול-5,000 שקל ביוני 2026. רשות המסים חשפה בדיונים בוועדה כי בין יוני 2024 לינואר 2025 אותרו חשבוניות פיקטיביות בסכום של יותר מ-49 מיליארד שקל, שמהן נגזר מע"מ בהיקף של כ-8.3 מיליארד שקל

המעצרים בוצעו על ידי המשטרה, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומשרד העבודה, לאחר חקירה סמויה, במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית במגזר הערבי. על פי החשד, החשודים פעלו במסגרת מערך של חברות קש, ששימשו להפצת חשבוניות מס פיקטיביות באופן שיטתי ומאורגן, תוך התחמקות מתשלום מס. החשבוניות סופקו לחברת כוח אדם כדי לכסות על תשלומים ששילמה ב"שחור" לעובדים - חלקם שוהים בלתי חוקיים