המדדים נעו סביב האפס אבל ההבדלים בתשואות הקרנות מצטברים לעד 3%; דמי הניהול שוב משחקים תפקיד מרכזי, ואג"ח המדינה עם תשואה מינימלית - בכל זאת לא מעט קרנות מציגות תשואות נאות
סיגמא, בית השקעות בינוני ההנשלט על ידי בית השקעות זר (Andbanka), ומחזיק בשירותי הוסטינג, מנהל גם 31 קרנות נאמנות בעצמו - התוצאות לא מרשימות בכלל, ובמקרה של קרנות אג"ח אפילו די גרועות
עם סיום המחצית הראשונה והרבעון השני עם תוצאות מעורבות בשוק האג"ח והמניות מעניין לראות אלו מנהלי קרנות זיהו נכון את המגמות ואילו נכשלו בכך. בהשוואה של הקרנות בקטגוריות המרכזיות ישנם כמה שמות שחוזרים על עצמם ומסמנים מנצחות ומפסידות ברורות, ביניהן, חברה אחת שעשתה שינוי של 180 מעלות
שוק אגרות החוב הקונצרני העמיד אתגר קשה בפני מנהלי הקרנות בשנה האחרונה; תשואה שלילית בשנה האחרונה ותשואה נמוכה בחמש השנים האחרונות; למה דווקא האגרות המדורגות הניבו תשואת חסר? והכי חשוב - התשואה האפקטיבית כיום גבוהה
חודשיים אחרי שלאומי גייס 2.3 מיליארד שקל באג"ח חדשות, כעת הוא מגייס 3.2 מיליארד נוספים בהרחבת סדרות קיימות. הבנקים הקפיצו את גיוסי האג"ח הקונצרני ב-2021, בעיקר ברבעון האחרון. המרווחים מול האג"ח הממשלתי נמוכים והתשואות נטו שליליות ברובן. זה ההיגיון המנחה
אומרים לכם שאג"ח זה בטוח, אבל במצב הנוכחי זה לא נכון; מספרים לכם שהאינפלציה עולה וכדאי לרכוש אג"ח צמודות למדד, אבל התשואה בהן שלילית ולא כדאית; 10 כללי אצבע להשקעה בשוק האג"ח
בנק ישראל ורשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, מפרסמים מחקר לפיו בעקבות 'ועדת חודק' המוסדיים צמצמו את ההשקעה שלהם דרך אג"ח ועברו לשוק ההלוואות הלא סחירות. הסיבה לדבריהם היא כי למוסדיים יש פחות מוטיבציה לבצע ניתוחי עומק לחברות. זה נכון חלקית בלבד. אבל הסיבה האמיתית הרבה יותר פשוטה: כי האג"ח הסחיר יקר - הרבה בגלל המוסדיים עצמם
קרנות נאמנות