וול סטריט
וול סטריט היא הכינוי לרחוב במנהטן שבו יושבת הבורסה של ניו יורק, ועם השנים הפך לשם נרדף לשוק ההון האמריקאי כולו: הבורסות, בתי ההשקעות, קרנות הגידור והבנקים הגדולים. שלושת המדדים המובילים שם, דאו ג'ונס, S&P 500 ונאסד"ק,
מכתיבים את מצב הרוח של המשקיעים בכל העולם.
עבור החוסך הישראלי זו אינה זירה רחוקה: מסלולי מדד בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל חשופים אליה ישירות, והמסחר בתל אביב נפתח לרוב בהמשך לנעילה בניו יורק. עונת הדוחות הרבעונית, החלטות הריבית של הפדרל ריזרב ונתוני
התעסוקה
הם האירועים שמזיזים שם מחירים יותר מכל, ולכן שווה לעקוב אחרי הצפוי בשבוע המסחר ואחרי עקרונות
ההשקעה בבורסה האמריקאית.
החברה מרוויחה יותר והמניה יורדת: כך הריבית משנה את המחיררווחים טובים הם חלק אחד מהחשבון. כשהמשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר, הם יכולים לשלם פחות גם על חברה מצליחה. הדוגמאות שמסבירות מכפיל רווח, היוון ולמה צמיחה מהירה לא תמיד מספיקה
הריבית עולה - אז למה המניות עולות איתה? מה באמת מזיז את הבורסההפד מעלה ריבית לראשונה מאז 2023, אבל העלאת ריבית אינה פקודת מכירה למניות. הציפיות, רווחי החברות ומחיר המניה קובעים לא פחות מההחלטה עצמה. כך הריבית מגיעה לתיק ההשקעות, אילו חברות רגישות יותר ומתי גם הורדת ריבית יכולה להפיל את השוק
אסיה עולה, החוזים יציבים: הנפט יורד והשווקים ממשיכים את ההתאוששותהמגמה החיובית בוול סטריט עוברת לאסיה, כאשר הניקיי עולה בכ-1.9% והקוספי בכ-2.3%; החוזים על המדדים בארה"ב נעים סביב האפס אחרי שהנאסד"ק זינק 1.7%, והמשך הירידה בנפט ובתשואות האג"ח מקל על מניות הטכנולוגיה
הפד מסמן עוד העלאת ריבית השנה - מה זה יעשה לשווקים?הפד העלה את הריבית ל-3.75% עד 4% ומאותת על העלאה נוספת עוד השנה, דווקא בזמן שטראמפ דורש ריבית נמוכה יותר. מעבר לוויכוח בוושינגטון, ההחלטה נוגעת כמעט לכל שוק בעולם: אג"ח ארצות הברית סביב 5% הופכות למתחרות רציניות במניות, הדולר מקבל תמיכה, עלויות המימון עולות וגם בנקים מרכזיים מחוץ לארצות הברית מקבלים פחות מרחב להוריד ריבית. וורש מנסה במקביל לבסס מסר חשוב יותר: הפד מקבל החלטות לפי האינפלציה והכלכלה, גם כשהנשיא שמינה אותו רוצה כיוון אחר.
אינטל ב-200 דולר? האנליסט שמאמין שהמניה תספק עוד 100%מניית אינטל כבר זינקה בכ-160% מתחילת השנה ונסחרת סביב 102 דולר, אבל בן רייצס ממליוס ריסרץ' חושב שהמהלך יכול להימשך. מחיר היעד הרשמי שלו עומד על 165 דולר, ובתרחיש אגרסיבי יותר הוא רואה אפשרות ל-200 דולר בתוך שנתיים. מאחורי התחזית עומדים מפעלי הייצור של אינטל, הביקוש המחודש למעבדי CPU והפיכתה לנכס אסטרטגי עבור תעשיית השבבים האמריקאית.
אחרי השבבים: ג'נסן הואנג מסמן את התחום הבא שייהנה ממהפכת ה-AIמנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג מעריך שאבטחת הסייבר תהפוך לאחד השימושים הגדולים הבאים של AI, אחרי שהבינה המלאכותית כבר שינתה את עולם התכנות. ההיגיון פשוט: אותם כלים שמאפשרים לכתוב קוד במהירות יכולים גם למצוא חולשות ולייצר מתקפות, ומנגד להפעיל מערכות הגנה שעובדות מסביב לשעון. ההוצאות על סייבר מבוסס AI צפויות כמעט להכפיל את עצמן השנה לכ-51 מיליארד דולר ולהגיע לכ-86 מיליארד דולר ב-2027, וקראודסטרייק, פאלו אלטו, פורטינט וגם אנבידיה עצמה רוצות חלק מהשוק הזה.
שוק השבבים בדרך ל-3.2 טריליון דולר: 4 המניות שבנק אוף אמריקה מסמןבנק אוף אמריקה מעריך ששוק השבבים העולמי כמעט יכפיל את עצמו עד 2030, מכ-1.7 טריליון דולר השנה ל-3.2 טריליון דולר. הביקוש ל-AI מוביל את הצמיחה, אבל גם הזיכרונות, הרכב והתעשייה חוזרים להתרחב. ארבע המניות שהבנק מסמן הן מיקרון, אינטל, לאם ריסרץ' ואפלייד מטיריאלס, וכל אחת תופסת חלק אחר בשרשרת.
הקרן הריבונית שהובילה את העולם בתשואה חותכת את הציפיות שלה מוול סטריטקרן הפנסיה הריבונית של ניו זילנד, שמנהלת כ-90 מיליארד דולר ניו זילנדי וסיימה שנים עשר חודשים עם תשואה נטו של 14.27%, סיימה את הביקורת החומש-שנתית על תיק הייחוס שלה והורידה את התשואה שהיא מצפה לקבל קדימה. הסיבה שהיא מציגה: מניות אמריקאיות יקרות מדי, ופרמיית הסיכון שהמשקיעים יקבלו עליהן בעשור הבא תהיה נמוכה יותר.
התוכנה עקפה את השבבים בפער הגדול ביותר ב-25 שנה - מי באמת גובה את הכסף על ה-AI?ביום מסחר אחד קפצה קרן הסל של מניות התוכנה ב-5.04% בזמן שקרן השבבים ירדה ב-4.75%, והיחס ביניהן זינק ב-10.29% - הפער היומי הגדול ביותר לטובת התוכנה מזה רבע מאה. מתחילת השנה השבבים עדיין מובילים בפער עצום, אבל השוק התחיל לשאול שאלה אחרת: מי מרוויח בסוף מהבינה המלאכותית, מי שמייצר את המעבד או מי שמוכר את היישום.
מטא סוגרת ב-666 דולר אחרי ראלי של כ-16% מספטמברסוכן הבינה Muse מחזיר עניין למניה, אבל מול השקעות הון של 130 עד 145 מיליארד דולר השנה השוק עדיין דורש הכנסות מול ההורדות