התובעת והנתבע ניהלו משק בית משותף במשך עשר שנים. לדבריה, היא העבירה אליו סכום של 100 אלף שקל ב-2013 לטובת רכישת מחצית הדירה, ועוד 70 אלף שקל כעבור כמה שנים - לטענתה, כהשקעה נוספת, בדירה או ברכב שנרכש במסגרת הזוגיות. הנתבע טען שמעולם לא היה מדובר ביחסים מחייבים, ושהכספים ניתנו כהלוואה, והושבו במלואם. בנוסף, האשה נרשמה ב-2017 להגרלת דירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן - תוכנית שנועדה לאנשים חסרי דירה

ילדה בת תשע שרצתה לטעום מסופגניה בסניף של רשת השיווק, סיימה את הטעימה הזו בבית חולים לאחר שהתברר שלמרות המיתוג שלה כפרווה היא הכילה חלב - והובילה לתגובה אלרגית קשה. השפעות המקרה ניכרו לא רק בגופה, אלא גם בנפשה של הילדה, שכיום היא צעירה בת 20. לאורך שנים היא סבלה מהתפרצות של תסמינים פוסט טראומטיים. שופרסל והיצרנית טענו כי יש לייחס את הפחדים למצבה הבריאותי הבסיסי

התובע, אב לשני ילדים מגרושתו, טען שחלו שינויים קיצוניים במצבו הכלכלי: פיטורים, ירידה בהכנסה והולדת ילד נוסף מבת הזוג החדשה שלו. מנגד, לטענתו, מצבה של אם שני ילדיו הגדולים השתפר: היא סיימה לימודי משפטים וצפויה להתחיל התמחות, שלדבריו המשמעות שלה היא "עלייה ברורה ברמת ההכנסה". במהלך הדיונים התגלה שהתובע הסתיק מידע חשוב כמו העובדה שהוא גר עם זוגתו ולא אצל אמו, ושהוא מנהל עסק של קייטרינג

ארבעה חברים רכשו בתוך כמה שעות ארבע דירות זהות באותו בניין ישן, וכעבור שבע שנים וחצי הם מכרו אותן באותו היום ובאותו המחיר. שלושה שילמו מס כדין, השמאי טען שזו עסקה פרטית פרטית שפטורה ממס - זה לא נכון, זו עסקה לכל דבר ועניין ויש עליה מס מלא

לכתה מן העולם של האם בגיל 96, הגיש אחד האחים בקשה לצו ירושה, קיבל אותו, ואז גילה שאחיו הצעיר מחזיק בצוואה סותרת. האח המבוגר יותר טען כי אחיו הצעיר היה אלים, השתמש בסמים וכפה את רצונו על האם. ואולם השופטת הבהירה כי ״עיקרון העל בדיני הצוואות הוא כיבוד רצון המת… יש להעדיף קיום צוואה על ביטולה ובלבד שהיא משקפת את רצונו החופשי של המצווה״

הבעלים של שתיים מהדירות בבניין טענו כי השינויים בהסכם מול היזם החדש, לאחר שהראשון נקלע לקשיים, מהווים הסכם חדש לגמרי. לטענת חלקם, "היזם משתמש בבעלי הדירות באופן חסר תום לב", ומאחורי הקלעים הוא זה שמנהל את התביעה נגד הדיירים הסרבנים, תוך כדי ניצול לחצים כדי לכפות עליהם לוותר על זכויותיהם. לדברי המפקחת על רישום המקרקעין, "לא הוצגה כל אינדיקציה לפיה התמורות שהובטחו לנתבעים נגרעו או הורעו"

האם למסעדה מותר להשתמש בכספי טיפ כדי לממן את החלק של המעסיק בהפרשות סוציאליות לעובד? זו השאלה שהעסיקה את המלצרים בשגב אקספרס בתביעה שהוכרעה באחרונה. בעקבות הלכת קיס מ-2018, המסעדה החלה לנכות בין 10% ל-20% מהטיפים לטובת מימון ההפרשות הסוציאליות, ובמקביל היא רשמה תלושי שכר בהתאם לשכר מינימום. לטענתה, הדבר נעשה בהסכמה של המלצרים

שלושה ימים לאחר לאחר שקיבלה הודעה על קבלתה למשרה, שלחה התובעת מסרון כנה שבו עדכנה לגבי ההריון שלה, מתוך מה שהגדירה "רצון שלא להסתיר". כמה דקות לאחר מכן, היא כתבה כי, "חשוב לי גם לציין שאני רצינית ומקום עבודה מאוד חשוב לי". באותו הערב נמסר לה כי הקורס שנועד להכין אותה לעבודה בוטל. לדברי המנהל, מדובר בתביעה "מלאכותית ומתוכננת מראש"

רק אחרי שכבר חתמו על עסקה לרכישת דירה, ואחרי שגם ביצעו בה בדיקת בדק בית על ידי מומחה מטעמם, גילו בני הזוג כי מתנהלות שתי תביעות שקשורות אליה - האחת נגד הקבלן שהקים את הבניין והשנייה נגד השכן בדירה שמעל. הם תבעו את המוכרים ודרשו פיצוי של 160 אלף בטענה של הפרה יסודית של ההסכם, אבל התביעה התקבלה רק באופן חלקי