בית המשפט קבע כי חייבים במסגרת הליך חדלות פירעון – בן ממשיך ואשתו – יפרעו את חובותיהם באמצעות תוכנית תשלומים רב-שנתית, במקום למכור את המשק החקלאי שבבעלותם. לדברי השופטת,  מכיוון שהחייבים הסכימו לשלם את מלוא חובותיהם בפריסה מוסדרת, אין הכרח במימוש הנכס

אם העבירה את דירתה לבתה כמתנה מלאה. העברת הבעלות הושלמה באופן רשמי, והנכס נרשם בטאבו על שם הבת. זמן קצר לאחר מכן, הידרדרו היחסים בין השתיים, והגיעו לנקודת שפל שבשיאה אירוע אלימות קשה מצד הבת כלפי האם. היא הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה

להורות על ביטול המתנה, ולהשיב לה את זכויות הבעלות בדירה

התובע השתתף בהשתלמות מקצועית אצל הנתבעת, בעלת קליניקה לקוסמטיקה ופדיקור. במסגרת הקורס, היא צילמה את המשתתפים ושיתפה את התמונות ברשתות החברתיות, כולל בדף העסקי שלה בפייסבוק ובאינסטגרם. התובע טען שהנתבעת פרסמה את תמונותיו ללא ידיעתו וללא הסכמתו, תוך יצירת

מצג כאילו היה תלמיד שלה ולא בעל מקצוע מנוסה

האיש טען כי אחיו פגע בו בדרכים שונות, בהן חסימת החניה והדרך לביתו, הצבת חפצים שהפריעו לו ולרעייתו, והגשת תלונה נגדו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. עוד הוא טען כי האח ובני משפחתו התנכלו לו ואף נדרש להגיש בקשה לצו הגנה. כל אלה, לדבריו, מהווים "התנהגות


מחפירה" המצדיקה את ביטול ההתחייבות למתנה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, ואז הגיש האיש ערעור למחוזי

האם ביקשה להגדיל את המזונות, בטענה שהוצאות גידול הילדים – ואחד מהם על הרצף האוטיסטי – עלו משמעותית. במקביל, פנה האב לבית המשפט בבקשה להפחית את המזונות, בטענה כי מצבו הכלכלי הידרדר, הוא צבר חובות של 300 אלף שקל. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת האם

וקיבל את זו של האב - אך המחוזי הפך את ההחלטה

תביעה תקדימית: המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה, הגיש תביעה הצהרתית כנגד עבריין מורשע בפרשת העוקץ הניגרי, במסגרתה נתבקש רישום שעבוד על נכס יוקרתי לטובת גביית חובותיו לקורבנות העבירה – קשישים אותם הונה בארה"ב במיליוני דולרים

רו"ח יניב ארד גבה כספים מלקוחותיו לטובת תשלומי מסים, אך השתמש בכספים למטרותיו האישיות; אחרי שהחזיר את הכספים ללקוחות, הפרקליטות תבקש להטיל על ארד 16 חודשי מאסר וקנס

ואם זה לא מספיק - הבית שבו גרו השניים, שהיה רשום על שם הבעל, יחולק בשווה ביניהם, כך שהגבר יצא בלי כלום, אף שתבע לקבל תמורה עבור הנכסים אשתו לשעבר. לדבקרי השופטת, כשהנכס רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד, נדרשת ראיה ברורה לכך שהיתה כוונה לשתף את בן הזוג השני בזכויות בו - ובמקרה הזה לא הוצגה לה ראיה שכזו

יזם הנדל"ן אורן קובי מורח את ההתנהלות בתיק שלו במשך יותר מ-4 שנים; השופטת: "זמן העדים, התביעה והמערכת השיפוטית ירדו לטמיון