עסקה פשוטה למכירת דירה בנתניה הסתבכה לאחר המוכר הלך לעומלו, ואשתו ובתם התחמקו מהשלמת העסקה, לא מיהרו להוציא צו ירושה, ולא שיתפו פעולה עם עורכת הדין של הקונים. בנוסף, הרוכשים נתקלו בהתעלמות שיטתית מצדן לפניותיהם. השופט קבע כי, "חרף העובדה שידעו על קיומו של זיכרון הדברים ועל תשלום של כמעט מחצית התמורה, הנתבעות לא יצרו קשר עם הרוכשים במשך יותר משני עשורים"

לאחר שלוש שנים של הליכים משפטיים שניהלה עיריית תל אביב מול בעל חברה שהחזיקה בחוב של 200 אלף שקל מולה, בדרישה להעניש אותו אישית, קבעה השופטת כי "חוב ארנונה כשלעצמו אינו מצדיק הרמת מסך". לדברי הנתבע, הוא רק הופיע ברישום הפורמלי של החברה, אך לא ניהל אותה, לא החזיק בפועל בנכס, ולא היה מעורב בקבלת ההחלטות. "לא ניתן לקבוע שנעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה באופן פסול"

צו ההריסה הוצא על ידי העירייה לאחר שבדיקה אווירית ותיעוד בשטח העלו כי נבנתה סככה ללא היתר.  האשה עצמה הבהירה בעדותה כי פעלה בתום לב, ולא חשבה לרגע שמדובר בבנייה אסורה. הסיבה? השכונה מלאה בסככות זהות. לדבריה, "רק בטיול קצר ברחובות הסמוכים לביתה ניתן לספור 138 סוככים דומים". לדברי השופט, "מה מסיק האזרח שומר החוק, כשהוא רואה עשרות רבות של סוככים... אשר עומדים על כנם חודשים ושנים?"

אדם בן 86, חולה סרטן כליות סופני, הופנה לפרוצדורה פשוטה יחסית, שתפקידה להקל על מצוקתו הנשימתית. אך הרופאים שהיו אמונים על ניתוחו החליטו מיוזמתם לבצע ביופסיה - שלא נכללה בהפניה הרפואית ולא אושרה מראש. ההליך הסתיים בהסתבכות קשה, פתיחת בית החזה, הידרדרות בתפקוד הגופני של המטופל, ולבסוף מוות כעבור כחודש וחצי - לאחר תקופה של סבל

אשה שהלכה לעולמה ולא הותירה צוואה מסודרת, ניהלה חשבון בנק שאליו הכניסה את אחת מבנותיה כשותפה. מבחינת הבת, החשבון נוהל עמה במשותף, והיות והיה בו סעיף "אריכות ימים", הרי שבמות האם הכספים כולם שייכים לה. הסעיף קובע כי לאחר פטירת אחד מהשותפים לחשבון, בן הזוג שנותר בחיים רשאי להמשיך ולבצע פעולות בחשבון. ואולם בית המשפט לא אישר זאת, והכריע אחרת

עורך דין ביקש להוביל הליך ייצוגי בשם כל הגולשים הישראלים שמעולם לא השתמשו ב-ChatGPT או בכל שירות אחר של OpenAI, אך מאמינים כי המידע האישי שלהם נאסף בכל זאת על ידי החברה, במסגרת אימון המודלים שלה. הטענות היו חמורות: איסוף מידע אישי, לרבות מידע מזהה של ילדים העברת הנתונים לגורמים שלישיים ועוד. לטענת החברה, בית המשפט הישראלי אינו הפורום המתאים, לא מבחינה טריטוריאלית ולא מבחינת הדין המהותי

פוסט בפייסבוק עורר סערה אדירה באופקים. הכותב, ששימש מנהל חדר הכושר במתנ"ס המקומי, כלל בו האשמות חמורות שכללו ניצול מיני של עובדות, מינויים מפוקפקים, בזבוז כספי ציבור, ואפילו טענות לזיופים פליליים. בית הדין לעבודה בבאר שבע נדרש להכריע בשאלה האם מדובר בפוסט שבא לחשוף שחיתויות, או באמצעי לחץ שנועד להוציא מהנהלת המתנ"ס תוספת שכר

מה שנראה כהשקעה לגיטימית התגלה במהרה כתרמית מתוכננת היטב, מאורגנת וממושכת באופציות בינאריות - כך על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת קבעה בהכרעת הדין שלה כי, "עצם העובדה שאדם בוגר ידע שקיימים סיכונים - אין בה כדי לרפא את העובדה כי המצגים שנמסרו לו היו שקריים"

נהגת שנפגעה מרכב אחר, שברח מזירת התאונה, רצתה לקבל במהירות את הסרטון ממצלמות עיריית כפר סבא.העירייה דרשה ממנה לפעול בהתאם לחוק, ולהגיש בקשה מסודרת לפי הנהלים. האשה החליטה לפנות לבית המשפט, שסבר כי, "לא ניתן לעקוף את הוראות התקנות ולהגיש תביעה עצמאית". לפי השופט, היא עקפה את המנגנון המוגדר בחוק, ופעלה באופן בלתי תקין

בני הזוג חיו ועבדו שמונה שנים בארה"ב, ולאחר מכן יצאו למסע שייט של שלוש שנים ברחבי העולם, ולאחר מכן ביקשו לחזור לישראל ולקבל זכויות כתושבי קבע. הם טענו כי שהותם מחוץ לישראל היתה זמנית, בתחילה לצורכי עבודה ובהמשך בשל נסיבות שלא היו בשליטתם, כמו מגפת הקורונה. לטענתם, חזרתם לישראל מוכיחה את כוונתם האמיתית לאורך השנים