אף שבית המשפט דחה את תביעתם של רוכשי דירה שטענו להפרת הסכם מכר בעל־פה, הוא קבע כי הקבלן פעל בחוסר תום־לב במשא ומתן - וחייב אותו לשלם להם פיצויים. השופט קבע כי, "מי שמנהל מו"מ למכירת דירה חייב לפעול בשקיפות ובהגינות, גם אם העסקה לא נחתמה לבסוף"

בית המשפט קבע שברמלי המשיך להונות באופן סדרתי משקיעים; פסק הדין יינתן בהמשך

מנהלת תביעות בסוכנות ביטוח בבאר שבע נפגעה בתאונת דרכים בדרכה הביתה, אך בחרה להמתין חודשיים בתקווה שהכאבים יחלפו מעצמם. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה, בטענה שלא הוכח שהיתה בדרכה הביתה ואף הוטל ספק בקיומה של התאונה. בית הדין לעבודה דחה את טענות המוסד, וקבע כי מדובר בתאונת עבודה, תוך מתיחת ביקורת על עמדת הביטוח הלאומי

הרפורמה שתהפוך עבירות תנועה קלות להפרות מנהליות ותעביר את השיפוט למערכת מקוונת, לא תיכנס לתוקף בזמן שנקבע לה במקור. בדיון שנערך בוועדת הכלכלה עלה כי למרות ההיערכות הממשלתית, תקנות מרכזיות עדיין לא הושלמו, מינוי הדיינים מתעכב וחלק מהממשקים המחשוביים עדיין חסרים. יו"ר הוועדה ביטן הודיע כי יפנה לשר המשפטים, בבקשה רשמית לדחות את כניסת החוק לתוקף בארבעה חודשים

בית משפט השלום בירושלים קבע כי אזורים תשלם פיצויים בהיקף כולל של יותר מ-420 אלף שקל לרוכשי דירות בפרויקט ארזה במוצא עילית, בגין איחור במסירת הדירות. החברה טענה כי הקורונה גרמה לעיכוב של ארבעה חודשים והצדיקה פטור מתשלום, אך בית המשפט קבע כי לא הוכח קשר ישיר בין המגפה לבין האיחור, והזכיר כי אין די בהכרזה על הקורונה כ"כוח עליון" כדי להימנע מפיצוי

אדם הגיש תביעה נגד מטרות פיננסיות פמילי אופיס, בטענה כי נשלחו אליו מסרונים, מיילים והודעות וואטסאפ שיווקיות ללא הסכמתו, וגם לאחר שביקש להסיר אותו מרשימת התפוצה. בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קבע כי החברה לא הוכיחה את קבלת הסכמתו של התובע, ודחה את הטענה שלה כי הוא פעל בחוסר תום לב, ואף "צבר הודעות" כדי להגיש תביעה נגדה

איה שביקשה להחריג עצמה מחובות בעלה לשעבר טענה כי גילתה במקרה, משיחת חבר שלו, על הסתבכות העסק המשפחתי ועל חובות עתק. לטענתה, היא "הודרה לחלוטין" מענייני הכלכלה, אך השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי דווקא הוכח שהיתה שותפה פעילה, או לפחות ידעה היטב, על התנהלות העסק והמשכנתאות שניטלו כדי להצילו. בית המשפט חייב אותה להשתתף בחובות - לצד זכויותיה ברכוש

אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

מבוטחת עשתה תאונה, אך נעלמה; בעל הרכב הניזוק תבע את הנזק, וחברת הביטוח אמרה - "המבוטחת נעלמה. לא ניתן לאתרה, ואין לנו מידע על המקרה". מה קבע בית המשפט?