רשות החדשנות היא גוף ממשלתי ישראלי, הפועל מכוח חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, ואחראי על תמיכה ומימון פרויקטים של מחקר ופיתוח בחברות טכנולוגיה בישראל. הרשות פועלת כגוף עצמאי הכפוף למשרד הכלכלה, והחליפה את תפקידה ההיסטורי של לשכת המדען
הראשי.
הרשות מעניקה מענקים ותמריצים לחברות הזנק, חברות טכנולוגיה בוגרות ומוסדות מחקר, במטרה לעודד פיתוח טכנולוגי ולחזק את מעמדה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי. התמיכה ניתנת במסלולים שונים, המותאמים לשלבי התפתחות שונים של חברות, מהזנק ראשוני ועד
צמיחה בינלאומית.
לצד תמיכה כספית ישירה, פועלת רשות החדשנות גם לקידום שיתופי פעולה בין-לאומיים בתחום המחקר והפיתוח, ולתמיכה בתחומים אסטרטגיים כגון בינה מלאכותית, סייבר וטכנולוגיות קיימות, כחלק ממדיניות התומכת בשמירת יתרונה התחרותי של תעשיית ההייטק הישראלית. הרשות פועלת גם באמצעות קרנות מו"פ בילטרליות משותפות עם מדינות זרות, המאפשרות לחברות ישראליות לשתף פעולה עם גופים בחו"ל בפיתוח טכנולוגיות משותפות, תוך חלוקת מימון
ותמיכה בין המדינות המשתתפות. פעילותה נחשבת מרכזית בשמירה על מעמדה הטכנולוגי התחרותי של ישראל.
סקר רשות החדשנות מציג כי למרות הכותרות על פיטורים, מספר העובדים בהייטק כמעט לא השתנה. אבל מאחורי הנתונים מסתתר סיפור אחר: חברות התוכנה מפטרות יותר, חברות החומרה ממשיכות לגייס, והבינה המלאכותית מתחילה להשפיע יותר ויותר על החלטות הגיוס.
מעסיק יקר, האם פיטורי העובדים בשנה האחרונה הן בגלל ה-AI? "לא, פשוט התייעלנו"; רשות החדשנות וצבירן יצאו בסקר שיתמוך באג'נדה שלהם - שה-AI לא מוביל לפיטורים. אבל מנהלי חברות לא יגידו שה-AI כשלעצמו מוביל לפיטורים, אלא שזה פשוט מייעל וחוסך בהוצאות. אז המנהלים
בחרו בתשובה השנייה - "פיטרנו כי התייעלנו", קצת "מכובס", בשורה התחתונה: שימוש ב-AI מוביל לפיטורים
מהלך ממשלתי רחב לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית, מקים שני מרכזי חדשנות בצפון לצד מרכז חדשנות לחברה הבדואית בנגב, שיושקו למען חיזוק היזמות וההשתלבות בהייטק
הפתרונות שנבחרו כוללים פתרונות לשיקום שמיעה ודיבור, שחזור תחושה בגפיים באמצעות שתלים, שיקום מוטורי מדויק, מערכות תנועה מתקדמות לשיפור הליכה ויציבה, ופלטפורמות טיפול מרחוק המותאמות אישית לכל מטופל. הפיילוטים יוטמעו בתקופה הקרובה ב-10 אתרי שיקום מובילים
ברחבי הארץ
ישראל עוברת לשלב חדש במיזם הרחפנים הלאומי, כהכנה להפעלת שירותים מסחריים מבוססי רחפנים, ומתקדם מניסויים טכנולוגיים לבחינה מעשית של הפעלת רחפנים רציפה לשימושים מסחריים וציבוריים
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית