כלכלת בחירות

כלכלת בחירות היא מונח המתאר את ההשפעות ההדדיות שבין מערכות בחירות פוליטיות לבין התנהלות כלכלית, הן ברמת המדיניות הממשלתית והן ברמת התנהגות השווקים והציבור. בתקופות שלפני בחירות נוטים ממשלות ומפלגות שלטון להגדיל הוצאות ציבוריות, לקדם הטבות ותקציבים פופולריים,
ולעיתים לדחות רפורמות כואבות, מתוך שיקולים אלקטורליים ורצון לרצות ציבור בוחרים.

תופעה זו, המכונה לעיתים מחזור כלכלי-פוליטי, נחקרה במדינות רבות ומצביעה על נטייה של ממשלות להימנע מצעדי צנע בסמוך למועד הבחירות, גם כאשר המצב הפיסקלי מחייב זהירות תקציבית.
בישראל, תקופות של אי-יציבות פוליטית ובחירות חוזרות עוררו דיון ציבורי נרחב בשאלת האחריות התקציבית ובהשפעת חוסר הוודאות הפוליטית על החלטות השקעה של עסקים ומשקי בית, ועל קצב אישור התקציב השנתי במדינה.

בשווקים הפיננסיים, אי-ודאות סביב תוצאות בחירות עלולה
להשפיע על שערי מטבע, על תשואות אג״ח ממשלתיות ועל החלטות ריבית של בנקים מרכזיים, כאשר משקיעים נוטים להעריך מחדש סיכונים בהתאם לתרחישים הפוליטיים האפשריים לאחר יום הבחירות.

בתקופות של בחירות נבחנים במיוחד היקף ההוצאה הממשלתית, עיכובים באישור התקציב והשפעתם על הגירעון, לצד תגובת המשקיעים לשינויים אפשריים במדיניות המס וברגולציה, ובעיקר לצעדים שנועדו להיטיב עם הצרכן בטווח הקצר.