ימי מחלה הם ימי היעדרות מהעבודה בשל אי כושר רפואי, והזכות אליהם מעוגנת בחוק דמי מחלה. עובד צובר יום וחצי לכל חודש עבודה, עד תקרה של תשעים ימים, והתשלום נקבע במדרג: היום הראשון ללא תשלום, היום השני והשלישי בשיעור חלקי מהשכר והיום הרביעי ואילך בשיעור
מלא, אלא אם הסכם קיבוצי או חוזה אישי מיטיבים עם העובד. החוק מאפשר ניצול ימי מחלה גם לצורך היעדרות בשל מחלת ילד, בן זוג או הורה, בתנאים שנקבעו. המעסיק רשאי לדרוש אישור רפואי, וימים שלא נוצלו אינם ניתנים לפדיון בסיום העבודה אלא אם הוסכם אחרת. הנושא מהווה
מרכיב בעלות ההעסקה ומקור תדיר להתדיינות מול בית הדין לעבודה ומול ביטוח לאומי.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי מעסיק רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית מטעמו, גם במקרה שבו העובד מציג אישור מחלה שהונפק על ידי קופת החולים, במקרים שבהם יש חשש ממשי להתנהלות לא תקינה מצד העובד. הסיבה לדיון בבית הדין היתה אי-הסכמת עובדת להתייצב
לבדיקה מטעם המעסיק, לאחר שהציגה אישורי מחלה. המעסיקה טענה שהעובדת עבדה במקביל אצל המתחרה בזמן שציינה שהיא חולה
עובד קיבל אישור מחלה מרופאו על עשרים ימי מחלה וקיבל תשלום ממעבידו בגין ימים אלה עפ"י החוק. לאחר כחודש התברר למעביד כי באותם ימי מחלה הועסק העובד במקום אחר תמורת שכר. האם רשאי המעביד לנכות משכרו של העובד את הכספים שניתנו לו כדמי מחלה?
גיא המועסק כפקיד במשרד רו"ח כשנה, חלה במשך שבוע כאשר בסוף מחלתו, חלה ילדו בן ה-6, אשר נמצא בחזקתו הבלעדית, למשך שבוע נוסף. סך הכל ימי היעדרותו של גיא (כולל מחלת ילדו), מסתכמים בשבועיים. מעבידו של גיא מעוניין לדעת כיצד עליו לשלם לגיא, שכן בצבירת ימי המחלה
נותרו רק 10 ימים.
