רצף בימי מחלה בגין מחלת ילד ומחלת הורה

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993, מסדיר את אפשרותו של הורה להיעדר מהעבודה בגין מחלת ילדו וקובע בין היתר, כי עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או שהוא הורה יחיד של הילד, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו עד 12 ימי היעדרות בשנה. "הורה יחיד" - כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992.

ימי המחלה האמורים, אותם יכול העובד לזקוף בגין מחלת ילדו, הנם מסך ימי המחלה אותם צבר העובד ולא מדובר בימי מחלה נוספים הניתנים לעובד. משכך, מעסיקו של גיא מחויב לשלם רק עבור 10 ימי המחלה שצבר, ללא כל קשר למספר ימי המחלה בגינם נעדר בפועל.

ימי המחלה ישולמו בהתאם לאמור בחוק (יום ראשון-ללא תשלום, יום שני ושלישי- 37.5% משכר העבודה היומי ומיום רביעי ואילך- 75% משכר העבודה היומי), כאשר מחד גיסא, ניתן לומר כי מאחר ומדובר בימי מחלה של העובד ובימי מחלת ילדו, הרי שעסקינן בתקופות מחלה נפרדות שיש לפצלן. מאידך גיסא, מאחר והיה רצף בימי המחלה של גיא לבין אלו של בנו, נראה כי יש לקחת את כל ימי היעדרותו של גיא כתקופה אחת בלבד, בהתאם לאישורי המחלה אותם יציג למעסיק. יודגש כי מדובר בשאלה פרשנית ועל כן המילה האחרונה בנושא תהא לבית המשפט.

יצויין, כי במידה ולא עמדו לזכותו של גיא ימי מחלה צבורים , הרי שהיעדרותו עקב מחלתו שלו או עקב מחלת ילדו, תהא אומנם מוצדקת אולם לא תזכה את גיא בתשלום מהמעביד.