צוואה

המנוחה העדיפה את השכן שטיפל בה לאורך השנים על פני בתה, שגרה רק 130 מטר ממנה, אך לא ידעה על האשפוז האחרון שלה ואף פלשה לדירתה לאחר מותה. המומחה מטעם בית המשפט קבע שהיא היתה כשירה לצוות, והסרטון מעריכת הצוואה הכריע

מומחה רפואי קבע שהמנוחה סבלה מירידה קוגניטיבית בינונית במועד עריכת הצוואה, ובית המשפט מצא חשד למעורבות יתרה של הבן בעריכתה. לדברי השופטת, "אם עורכת הצוואה לא ידעה להסביר לבית המשפט את הוראות הצוואה שהיא עצמה כתבה, כיצד הסבירה למנוחה את הוראות הצוואה? כיצד היא מצהירה שהמנוחה הבינה את משמעות הצוואה?"

שנים אחרי שהעביר דירה במתנה לבתו ולחתנו תמורת הבטחה לטפל בבתו הנכה, ניסו ארבעת ילדיו האחרים לבטל את העסקה בטענה שהאב היה במצב רפואי ונפשי קשה בזמן החתימה, נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד הבת ובעלה, ולא היה כשיר לחתום על הסכם כה מהותי. בית המשפט: "לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת"

עורכת דין דתייה נפטרה בלי צוואה ובלי ילדים, וחלק מבני המשפחה רצו להותיר את בן זוגה מחוץ לעיזבון בטענה ש"לעולם לא היתה חיה בחטא". אלא שהראיות הצביעו על זוגיות של יותר מ-20 שנה, כולל מגורים משותפים, מיטה זוגית, מסמכים משפחתיים ואפילו טיוטת צוואה שבה נכתב עליו במפורש "בתוקף היותו בן זוגי". השופט יהורם שקד קבע: מדובר בהליך שנוהל בחוסר תום לב קיצוני

חולה סופני שנישל את ילדיו בצוואה לטובת אחותו, שינה את דעתו כמה ימים לפני מותו וביקש להוריש הכל לבנו. בקשתו לא הועלתה על הכתב, האם היא תקפה?

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבל את התנגדות המדינה וקבע כי קשיש ערירי בן 80 לא היה כשיר לערוך את הצוואה, וכי המטפלת שלו - הזוכה היחידה - הפעילה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואף היתה מעורבת בעריכתה. פסק הדין שופך אור על מקרה חריג, שבו המדינה עצמה התערבה כדי להגן על עיזבון של אדם חסר ישע

קשישה כבת 100 נישלה את כל הילדים שלה והורישה את כל רכושה לנכדיה. בית המשפט קבע כי היא לא היתה כשירה להבין את משמעות הצוואה בזמן שערכה אותה. הסרטון, חוות הדעת והמסמכים הרפואיים לא הותירו ספק לגבי מידת כשירותה. הירושה תחולק מחדש - הפעם שווה בשווה בין הילדים

בן שנושל כמעט לחלוטין מצוואת אביו ביקש לבטל את צו קיום הצוואה בטענה לזיוף, תרמית והשפעה בלתי הוגנת. אלא שבית המשפט קבע כי הוא ידע על הצוואה במשך חודשים ארוכים, לא פעל בזמן, ולא הציג תשתית ראייתית מספקת בפני בית המשפט. השיהוי, וההסברים שניתנו לו, חרצו את גורלו של ההליך

אשה תבעה בדרישה להכיר בזכויותיה במחצית מדירה ומגרש בתל אביב שירש אחיה למחצה מהורי אמו. אלא שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי עילת תביעה לא היתה ברורה, מחק אותה וחייב את התובעת ב-100 אלף שקל הוצאות משפט: "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין"

האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?