יחס חוב תוצר הוא מדד כלכלי המבטא את היקף החוב הציבורי של מדינה ביחס לתוצר המקומי הגולמי שלה, ומשמש ככלי מרכזי להערכת יכולתה של המדינה לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות. יחס גבוה מצביע לרוב על נטל חוב כבד יחסית לגודל הכלכלה, בעוד יחס נמוך יחסית מעיד על מרווח
פיסקלי גדול יותר.
גופי דירוג אשראי בינלאומיים, קרנות מוניטריות ומשקיעים בשוקי האג"ח עוקבים באופן שוטף אחר יחס החוב תוצר של מדינות שונות, שכן הוא משפיע על עלות הגיוס של המדינה בשוקי ההון ועל דירוג האשראי הריבוני שלה.
מדינות רבות שואפות
לשמור על יחס חוב תוצר יציב או יורד לאורך זמן, באמצעות מדיניות פיסקלית אחראית, אך משברים כלכליים, מלחמות או מגפות עלולים להוביל לעלייה חדה בהיקף החוב הציבורי ובהתאם גם ביחס חוב תוצר. ישראל נמדדת אף היא באופן שוטף ביחס חוב תוצר ומושווית למדינות מפותחות
נוספות, כאשר יחס נמוך יחסית נחשב לאחד הגורמים התומכים בדירוג האשראי היציב של המדינה בעיני סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. עלייה חדה ביחס זה עלולה להוביל להורדת דירוג אשראי ולעלייה בעלויות המימון של הממשלה.
עלייה ביחס מייקרת את גיוס החוב הממשלתי
ומשפיעה על דירוג האשראי, ולכן היא מרכיב מרכזי בהתייחסויות בנק ישראל ובשיקולי משקיעים לגבי אפיקי השקעות סולידיים לטווח ארוך.
פרופ' אמיר ירון אמר כי תיסוף השקל מוריד ציפיות אינפלציה, ואם יתקרבו לגבול התחתון של היעד - יוצדקו הורדות ריבית מהירות יותר; במקביל הזהיר את הממשלה: 80% חוב תוצר זה לא ה-60% החדש
מצבה של ישראל ממשיך להיות טוב ביחס לעולם - מדובר בירידה של 7.1% לעומת 68% בשנת 2021. בהחלט שיפור משמעותי וחזרה לרמות של 2016. בעקבות הקורונה היחס זינק ל-70.7% ובשנתיים האחרונות הוא בירידה - הזהירו אותנו מפגיעה בדירוג האשראי של ישראל, אבל יכול להיות שלא כצעקתה?
בסוף שנת 2021 הגיע יחס החוב תוצר ציבורי לרמה של 68.8%; תשלומי הריבית כאחוז תוצר יורדים אף הם, ומ-3.9% אחוזי תוצר בשנת 2012 הגיעו לרמה של 2.6% בלבד; "המגמה העקבית הינה תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית אחראית המחזקת את חוסנה הפיננסי של המדינה"
בעקבות נגיף הקורונה כלכלות מתקדמות ברחבי העולם דומות יותר לכלכלה היפנית בעת המשבר בשנות ה-90: צמיחה חלשה לצד אינפלציה נמוכה ועלייה ביחס חוב תוצר: ״יתכן שהמגפה תיעצר ברגע שימצא חיסון, יחד עם זאת, נראה כי הזומביזציה של כלכלות מתקדמות לאחר הוירוס, היא כאן כדי להישאר״