מצוקת הדיור היא מונח המתאר מצב שבו חלקים נרחבים באוכלוסייה מתקשים להשיג דיור הולם במחיר סביר ביחס להכנסתם. בישראל הפך הנושא לאחד הנושאים המרכזיים על סדר היום הציבורי, ומדדים כמו מספר משכורות הנדרשות לרכישת דירה ושיעור ההוצאה על שכר דירה מההכנסה משמשים
להערכת חומרתו.
הגורמים לתופעה מורכבים ושנויים במחלוקת. הסברים נפוצים כוללים היצע קרקע מוגבל בבעלות המדינה, הליכי תכנון ממושכים, קצב בנייה שאינו עומד בגידול האוכלוסייה, וכן ביקושים להשקעה. גורם נוסף הוא סביבת הריבית: ריבית נמוכה מוזילה משכנתאות ומגבירה
ביקוש, בעוד עליית ריבית מייקרת את ההחזר החודשי וממתנת את השוק.
הממשלה נקטה לאורך השנים צעדים שונים – ובהם תוכניות סבסוד לזוגות צעירים, מיסוי דירות להשקעה ושיווק קרקעות מוזלות – ויעילותם נתונה לוויכוח בין כלכלנים. בפועל, מחירי
הדירות אינם נעים בכיוון אחד בלבד, ובתקופות מסוימות נרשמו ירידות באזורים שונים. הסוגיה נותרה מרכזית בשוק הנדל"ן ובמדיניות הכלכלית.
?"פועלים להקמת עיר חדשה בנגב. משבר הדיור הוא הזדמנות לנגב. 8.7 מיליון דונם בישראל הם שטחי אש, נדרשת חשיבה בנושא. מזהה ירידה במחירי הדיור, מחכה למדד הקרוב"
?חיה נחום, מומחית למיתוג פרויקטי נדל"ן למגורים ובעלת "המטבחון פרסום", חושבת שתקיפת היזמים ע"י שר השיכון והבינוי היא העברת האחריות למישהו אחר - ומסבירה למה
אם נקח את גבעתיים, רמת גן, בני ברק וקרית אונו ונשים אותן תחת עיריית גג אחת - האם הפיתרון לבעיית הדיור יתקרב? רותי הרשקוביץ, אדריכלית ומומחית להתחדשות עירונית, חושבת שכן
אסף אנגל, מנכ"ל הבית האקדמי - זרוע הנדל"ן והדיור של התאחדות הסטודנטים בישראל, על מצוקת הדיור, שעד כמה שכיף להאשים בה את הממשלה - פספסנו אחראי מרכזי - אנחנו