השקעות

השקעות

הפניית כסף לנכסים שמייצרים תשואה לאורך זמן, בין אם מדובר במניות, באגרות חוב, בנדל"ן או בקרנות מנוהלות. ההחלטה המרכזית אינה בחירת נייר בודד אלא הרכב הנכסים, אופק הזמן ורמת הסיכון שהחוסך מסוגל לספוג. דמי ניהול ומיסוי מכרסמים בתשואה נטו, ולכן השוואת מסלולים היא חלק בלתי נפרד מהתהליך. התאמת התיק לגיל ולאופק הפרישה היא שיקול מכריע, כפי שעולה מסקירה על חיסכון והשקעה בגיל שישים. בניית תיק השקעות מאוזן מוסברת בהרחבה במדריך ההשקעה במניות.

  • האיחוד האירופי
    אירופה מנסה סוף סוף להיראות כמו שוק אחד

    פיד נתוני מסחר מאוחד למניות ולקרנות סל ב-29 מדינות נכנס היום לאוויר, כמעט עשרים שנה אחרי שהאיחוד האירופי פיצל את המסחר בין בורסות, זירות חלופיות ובריכות אפלות; משקיעים פרטיים יוכלו להירשם דרך אתר, אבל הסרט אינו מציג באיזו זירה נוצר הציטוט, וחמישית בלבד מהסוחרים המוסדיים מאמינים שהוא יקטין את התלות בפידים היקרים של הבורסות

    ||14/09/2026
  • קרנות סל רשתות חברתיות
    שלוש החזיתות החדשות של ואנגארד, והסתירה שבפנים

    הנכסים שמנהלת ואנגארד קפצו מ-9 ל-13 טריליון דולר בשנתיים, וקרן הדגל שלה הפכה לקרן הסל הראשונה שחוצה טריליון; עכשיו היא מפנה את נוסחת המחיר הנמוך לשלוש זירות חדשות, ובמקביל נכנסת לשוקי ההשקעה הפרטיים, שהם בדיוק ההפך ממה שבנה אותה

    ||14/09/2026
  • קוריאה (גרוק)
    שעת הנעילה נמחקת: לאן הולך המסחר בעולם

    סיאול פתחה מסחר ערב עד שמונה, נאסד"ק בדרך ל-23 שעות ביממה, והבורסה בתל אביב בוחנת הארכה עד 23:00; המושג שעת נעילה, שנבנה סביב אילוץ פיזי של רצפת מסחר, נמחק בהדרגה - וזו סקירה של המגמה, של הבעיה שחוזרת בכל מקום שבו ניסו אותה, ושל השאלות שעוד אין עליהן תשובה

    ||14/09/2026
  • ביטקוין (גרוק)
    למה בבריטניה אפשר לתרום בלי הגבלה, ובישראל התקרה היא 2,800 שקלים

    תרומה של 72 מיליון ליש"ט למפלגה אחת היא פי שניים מכל מה שמותר להוציא שם על מערכת בחירות שלמה, והסיבה פשוטה: בבריטניה אין תקרת תרומה בכלל. בארה"ב יש תקרה שאפשר לעקוף כחוק, ובישראל אסור אפילו לתרום מחברה

    ||14/09/2026
  • לונדון. צילום: Pexels
    הגלגל הענק של לונדון הפך לבטוחה להלוואות

    מפעילת לגולנד, מאדאם טוסו והגלגל הענק על התמזה משעבדת תיק אתרי תיירות בבריטניה כדי לגייס 657 מיליון ליש"ט ולכסות חובות שמגיעים לפירעון; ההכנסות ב-2025 היו קרוב לשני מיליארד ליש"ט, ההפסד הנקי 406 מיליון, וההון העצמי 885 מיליון מול נכסים של 7.4 מיליארד

    ||13/09/2026
  • מרכז נתונים (גרוק)
    ענקיות הטכנולוגיה פותחות חברות ביטוח משלהן

    קמפוס מרכזי נתונים אחד תואר כמי שנמצא מעבר לגבול שבו אפשר לבטח נכס במלואו, והתגובה של הענף היא הקמת חברות ביטוח פנימיות; יותר מ-6,000 קפטיבים כבר חותמים על כ-240 מיליארד דולר של פרמיות, ולכרטיסי העיבוד היקרים שבתוך המתקנים עדיין אין מוצר ביטוחי ברור

    ||13/09/2026
  • פרמיית סיכון (ג)
    למה הביטחון המופרז שרד: מדברים גדול ופועלים קטן

    ביטחון עצמי מופרז מפיל עסקים ועולה כסף, ובכל זאת הוא לא נעלם; מאמר חדש ב-Psychological Review מציע שהוא שרד בדיוק בגלל המחיר, כמו הזנב של הטווס, ושהוא מגיע בחבילה אחת עם שנאת ההפסד שמשמשת בלם יד נסתר; המסקנה סותרת ישירות את העצה של כהנמן להיפטר משתי ההטיות

    ||13/09/2026
  • שווקים מתעוררים (גרוק)
    הכלכלה ההודית בשיא של עשרה רבעונים, והמדד יורד 10%

    צמיחת הרווח של החברות ההודיות בשיא של עשרה רבעונים, היצוא וההשקעות עולים בשיעורים דו ספרתיים והרופי התייצב, ובכל זאת המדד יורד כ-10% מתחילת השנה וקרוב ל-20% מהשיא; ההסבר נמצא בהרכב המדד ולא בכלכלה, ואותה אריתמטיקה בדיוק עובדת גם על מי שמחזיק מדד בתל אביב

    ||13/09/2026
  • נשימות  (בעזרת AI)
    המחקר שמצא איך הנשיפה משנה את הנכונות לקחת סיכון

    חוקרים גרמנים סרקו את מוחם של 41 משתתפים בזמן שקיבלו החלטות שכרוכות בסיכון, פעם בנשימה רגילה ופעם בנשיפה מוארכת ביחס של שתיים לשמונה; הנשיפה הארוכה האטה את הדופק והובילה לבחירות מסוכנות יותר, והמנגנון מפתיע: לא פחות פחד מהפסד, אלא קשב מוגבר לפרס

    ||13/09/2026
  • איראן מכוונת לתקוף את ענקיות הטק   (רשתות)
    88 יום בלי אינטרנט באיראן, ואז נדלקה רשת אחרת
    ההשבתה האחרונה של האינטרנט באיראן נמשכה 88 יום, הארוכה שנרשמה שם אי פעם, ומה שנדלק בסופה היה רשת אחרת: אליטה קטנה מקבלת גישה מלאה לאינטרנט העולמי וכל השאר נשארים ברשת לאומית סגורה; במקביל, השבתות אינטרנט יזומות עלו לכלכלה העולמית 19.7 מיליארד דולר ב-2025, זינוק של 156%
    ||13/09/2026
מציג דף 2 מתוך 57