תקציב המדינה
תקציב המדינה הוא התוכנית הפיננסית השנתית של הממשלה, המפרטת את ההכנסות הצפויות ואת ההוצאות המתוכננות של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים לשנת התקציב. בישראל התקציב נקבע כחוק (חוק התקציב) ומאושר על ידי הכנסת, והוא כולל את חלוקת המשאבים בין המשרדים השונים, את יעד הגירעון, את היקף גיוס החוב ואת עלויות שירות החוב הממשלתי.
אישור תקציב המדינה הוא אחד האירועים הכלכליים והפוליטיים המרכזיים בכל שנה, שכן הוא משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה ומשפיע על מכלול תחומי החיים. אי-אישור התקציב במועד הקבוע בחוק עלול להוביל לפיזור הכנסת ולבחירות, ובתקופת הביניים מתנהלת המדינה לפי תקציב המשכי המבוסס על התקציב הקודם. גובה הגירעון התקציבי, יחס החוב לתוצר ומדיניות המיסוי הנגזרת מהתקציב נמצאים במעקב צמוד של שוקי ההון וחברות דירוג האשראי.
ראו גם: תקציב, תקציב הביטחון, תקציב ארה״ב.
הגירעון ממשיך לגדול: 0.6% בחודש מאי - מה תעשה המדינה?הגירעון בחודש מאי הסתכם ב-4.4 מיליארד שקל ובשנה האחרונה: 10.7 מיליארד שקל. ההכנסות ממסים ירדו ב-5% - אבל ההוצאות גדלו ב-8.7%. האוצר כבר נאלץ לחתוך את תחזית ההכנסות שלו לאחרונה וצופה בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות. האם המדינה תיאלץ לקצץ בתקציב? שר האוצר סמוטריץ' הבטיח שלא תהיה העלאת מסים (ואז תמך העלאת מסים על הבנקים)- אחרי לילה לבן: תקציב המדינה אושר - מה הוא כולל בתוכו?התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2023-2024 עברו ברוב של 64 ח"כים מול 56. יעמוד על 484 מיליארד שקל השנה, ממנו 63 מיליארד לביטחון. נתניהו סיכם: "ילד חרדי שווה לילד דתי או חילוני או ערבי". הנה המספרים
- 41 מיליארד שקל בשנה לקצבאות זקנה - אבל איפה האחריות האישית?לאחר ההודאה מהבוקר של משרד האוצר כי תחזית הגירעון צפויה לעלות, וימים לפני הבאת תקציב המדינה לאישור מליאת הכנסת, בביטוח הלאומי מזכירים למקבלי ההחלטות: בישראל יש יותר ממיליון אזרחים ותיקים שמקבלים קצבת זקנה. 200 אלף מהם מקבלים גם השלמת הכנסה
- בוועדת הכספים מתעלמים מהמציאות: אישרו את התקציב למרות שחסר כסףרק היום הכלכלנית הראשית באוצר נאלצה לחתוך את תחזית ההכנסות. יש בור של 16 מיליארד שקל, מאיפה יגיע הכסף? התקציב הדו שנתי בגובה 484 מיליארד שקל לשנת 2023, ו-514 מיליארד שקל לשנת 2024 יעבור לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת
- באוצר נאלצים להודות: בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובותבהמשך לביקורת בביזפורטל, באוצר כבר לא יכולים להגיד שאין ירידה במסים ומורידים את התחזיות. זו בעיה כי על סמך זה בנו את תקציב המדינה ובמילים אחרות: הגירעון יהיה מעל 1%; הבור בשנה הקרובה 5.3 מיליארד שקל; גם תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה ל-2.7% ומנגד - תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-3.2%
- מאקרו כלכלה אם הממשלה רוצה לעמוד בגירעון של 1% - שתפסיק לסבסד את מחירי הדלקחוסר עמידה של הממשלה ביעד ה-1% שקבעה לעצמה יהיה סימן לא טוב לחברות הדירוג; מדוע בישראל הכנסות המדינה ממסים ישירים נמוכה ואילו המיסוי העקיף (מע"מ) גבוה - בעוד באירופה המצב הפוך, ומדוע הציבור הישראלי משלם על כך בסוף ביוקר?
- ניתוח
- סמוטריץ' תוקף: "מספיק עם התבהלה אנחנו עדיין בעודף של 3 מיליארד"את הדברים אומר שר האוצר בתגובה לירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים. סמוטריץ' אכן צודק שהירידה החלה כבר לפני שנה, בזמן ממשלת בנט-לפיד, בגלל ההאטה בהייטק ובמשק, עוד הרבה לפני הניסיון לשינוי במערכת המשפט. אבל זה לא משנה: יש ירידה והממשלה החדשה תצטרך להתמודד איתה
- הגירעון חוזר: 0.3% באפריל, למרות עודף של 3.3 מיליארד ש'. זו הסיבהבחודש אפריל נרשם אמנם עודף אבל גירעון זה חישוב של 12 החודשים האחרונים - יוצאים חודשים עם 'עודפים חריגים' ונכנסים חודשים עם פחות הכנסות. הבעיה היא שזה כנראה יימשך
- ניתוח בממשלה מקווים שהגירעון יהיה השנה רק 1%. סביר להניח שהוא יהיה 2.5% - וזה משמעותיכשיש 'עודף תקציבי' זה לא אומר שצריך לבזבז אותו. צריך לשמור אותו להמשך. אבל משרדי הממשלה מבזבזים והפוליטיקאים רוצים להביא הישגים לבוחרים. זה נקרא חוסר אחריות כלכלית. הבעיה היא שהחשבון יוגש לאזרחי ישראל בדמות החזרי חובות של מיליארדי שקלים בשנה