תקציב המדינה

רק היום הכלכלנית הראשית באוצר נאלצה לחתוך את תחזית ההכנסות. יש בור של 16 מיליארד שקל, מאיפה יגיע הכסף? התקציב הדו שנתי בגובה 484 מיליארד שקל לשנת 2023, ו-514 מיליארד שקל לשנת 2024 יעבור לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת 

בהמשך לביקורת בביזפורטל, באוצר כבר לא יכולים להגיד שאין ירידה במסים ומורידים את התחזיות. זו בעיה כי על סמך זה בנו את תקציב המדינה ובמילים אחרות: הגירעון יהיה מעל 1%; הבור בשנה הקרובה 5.3 מיליארד שקל; גם תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה ל-2.7% ומנגד - תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-3.2%

חוסר עמידה של הממשלה ביעד ה-1% שקבעה לעצמה יהיה סימן לא טוב לחברות הדירוג; מדוע בישראל הכנסות המדינה ממסים ישירים נמוכה ואילו המיסוי העקיף (מע"מ) גבוה - בעוד באירופה המצב הפוך, ומדוע הציבור הישראלי משלם על כך בסוף ביוקר?

את הדברים אומר שר האוצר בתגובה לירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים. סמוטריץ' אכן צודק שהירידה החלה כבר לפני שנה,  בזמן ממשלת בנט-לפיד, בגלל ההאטה בהייטק ובמשק, עוד הרבה לפני הניסיון לשינוי במערכת המשפט. אבל זה לא משנה: יש ירידה והממשלה החדשה תצטרך להתמודד איתה

בחודש אפריל נרשם אמנם עודף אבל גירעון זה חישוב של 12 החודשים האחרונים - יוצאים חודשים עם 'עודפים חריגים' ונכנסים חודשים עם פחות הכנסות. הבעיה היא שזה כנראה יימשך

כשיש 'עודף תקציבי' זה לא אומר שצריך לבזבז אותו. צריך לשמור אותו להמשך. אבל משרדי הממשלה מבזבזים והפוליטיקאים רוצים להביא הישגים לבוחרים. זה נקרא חוסר אחריות כלכלית. הבעיה היא שהחשבון יוגש לאזרחי ישראל בדמות החזרי חובות של מיליארדי שקלים בשנה

ההכנסות ממסים ירדו במרץ ב-10%, האוצר דחה את הפרסום לעכשיו אולי כדי למתן את ההשפעה של הנתונים על הבורסה (אבל זו עדות שמרץ היה רע לחברות ולעסקים המקומיים)

שר האוצר הביא את התקציב להצבעה בקריאה ראשונה. בעוד כחודשיים, יובאו התקציב וחוק ההסדרים לקריאה שניה ושלישית. תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל. סמוטריץ': "יש בפנינו אתגרים כלליים לא פשוטים. האופק הכלכלי אינו בהיר. עליות הריבית בעולם, שנחוצות לצורך המאבק באינפלציה, מטלטלות את השווקים הפיננסיים"

התקציבים הונחו על שולחן הכנסת לקראת הצבעה בקריאה ראשונה. בין הרפורמות - חוק תשתיות לאומיות, רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה ורפורמה בשוק השכירות