תקציב המדינה
באוצר נאלצים להודות: בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובותבהמשך לביקורת בביזפורטל, באוצר כבר לא יכולים להגיד שאין ירידה במסים ומורידים את התחזיות. זו בעיה כי על סמך זה בנו את תקציב המדינה ובמילים אחרות: הגירעון יהיה מעל 1%; הבור בשנה הקרובה 5.3 מיליארד שקל; גם תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה ל-2.7% ומנגד - תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-3.2%- מאקרו כלכלה אם הממשלה רוצה לעמוד בגירעון של 1% - שתפסיק לסבסד את מחירי הדלקחוסר עמידה של הממשלה ביעד ה-1% שקבעה לעצמה יהיה סימן לא טוב לחברות הדירוג; מדוע בישראל הכנסות המדינה ממסים ישירים נמוכה ואילו המיסוי העקיף (מע"מ) גבוה - בעוד באירופה המצב הפוך, ומדוע הציבור הישראלי משלם על כך בסוף ביוקר?
- ניתוח
- סמוטריץ' תוקף: "מספיק עם התבהלה אנחנו עדיין בעודף של 3 מיליארד"את הדברים אומר שר האוצר בתגובה לירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים. סמוטריץ' אכן צודק שהירידה החלה כבר לפני שנה, בזמן ממשלת בנט-לפיד, בגלל ההאטה בהייטק ובמשק, עוד הרבה לפני הניסיון לשינוי במערכת המשפט. אבל זה לא משנה: יש ירידה והממשלה החדשה תצטרך להתמודד איתה
- הגירעון חוזר: 0.3% באפריל, למרות עודף של 3.3 מיליארד ש'. זו הסיבהבחודש אפריל נרשם אמנם עודף אבל גירעון זה חישוב של 12 החודשים האחרונים - יוצאים חודשים עם 'עודפים חריגים' ונכנסים חודשים עם פחות הכנסות. הבעיה היא שזה כנראה יימשך
- ניתוח בממשלה מקווים שהגירעון יהיה השנה רק 1%. סביר להניח שהוא יהיה 2.5% - וזה משמעותיכשיש 'עודף תקציבי' זה לא אומר שצריך לבזבז אותו. צריך לשמור אותו להמשך. אבל משרדי הממשלה מבזבזים והפוליטיקאים רוצים להביא הישגים לבוחרים. זה נקרא חוסר אחריות כלכלית. הבעיה היא שהחשבון יוגש לאזרחי ישראל בדמות החזרי חובות של מיליארדי שקלים בשנה
- חזרה לגירעון בחודש מרץ: 2.7 מיליארד שקל, גבוה מהתחזית, קרוב ל-1%ההכנסות ממסים ירדו במרץ ב-10%, האוצר דחה את הפרסום לעכשיו אולי כדי למתן את ההשפעה של הנתונים על הבורסה (אבל זו עדות שמרץ היה רע לחברות ולעסקים המקומיים)
- סמוטריץ' על תקציב המדינה: "נאבקים ביוקר המחיה, הריבית מטלטלת"שר האוצר הביא את התקציב להצבעה בקריאה ראשונה. בעוד כחודשיים, יובאו התקציב וחוק ההסדרים לקריאה שניה ושלישית. תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל. סמוטריץ': "יש בפנינו אתגרים כלליים לא פשוטים. האופק הכלכלי אינו בהיר. עליות הריבית בעולם, שנחוצות לצורך המאבק באינפלציה, מטלטלות את השווקים הפיננסיים"
- תקציב המדינה לשנת 2023: 484 מיליארד שקל. ב-2024: 514 מיליארדהתקציבים הונחו על שולחן הכנסת לקראת הצבעה בקריאה ראשונה. בין הרפורמות - חוק תשתיות לאומיות, רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה ורפורמה בשוק השכירות
- ממשיך להצטמצם: העודף התקציבי: 0.2% בפברואר - 3.4 מיליארד שקלזה היה צפוי: הכנסות המדינה ממסים המשיכו לרדת ב-4.2% בחודש פברואר. רק לפני חצי שנה היה עודף תקציבי של 30 מיליארד שקל. זה היה ברור שזה לא יימשך, אבל זוכרים שכל הפוליטיקאים (מימין ומשמאל) אמרו שיש המון עודפים ולכן אפשר להתחייב להוצאות גדולות. האם הם ילמדו את הלקח?