תקציב המדינה
תקציב המדינה הוא התוכנית הפיננסית השנתית של הממשלה, המפרטת את ההכנסות הצפויות ואת ההוצאות המתוכננות של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים לשנת התקציב. בישראל התקציב נקבע כחוק (חוק התקציב) ומאושר על ידי הכנסת, והוא כולל את חלוקת המשאבים בין המשרדים השונים, את יעד הגירעון, את היקף גיוס החוב ואת עלויות שירות החוב הממשלתי.
אישור תקציב המדינה הוא אחד האירועים הכלכליים והפוליטיים המרכזיים בכל שנה, שכן הוא משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה ומשפיע על מכלול תחומי החיים. אי-אישור התקציב במועד הקבוע בחוק עלול להוביל לפיזור הכנסת ולבחירות, ובתקופת הביניים מתנהלת המדינה לפי תקציב המשכי המבוסס על התקציב הקודם. גובה הגירעון התקציבי, יחס החוב לתוצר ומדיניות המיסוי הנגזרת מהתקציב נמצאים במעקב צמוד של שוקי ההון וחברות דירוג האשראי.
ראו גם: תקציב, תקציב הביטחון, תקציב ארה״ב.
חזרה לגירעון בחודש מרץ: 2.7 מיליארד שקל, גבוה מהתחזית, קרוב ל-1%ההכנסות ממסים ירדו במרץ ב-10%, האוצר דחה את הפרסום לעכשיו אולי כדי למתן את ההשפעה של הנתונים על הבורסה (אבל זו עדות שמרץ היה רע לחברות ולעסקים המקומיים)- סמוטריץ' על תקציב המדינה: "נאבקים ביוקר המחיה, הריבית מטלטלת"שר האוצר הביא את התקציב להצבעה בקריאה ראשונה. בעוד כחודשיים, יובאו התקציב וחוק ההסדרים לקריאה שניה ושלישית. תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל. סמוטריץ': "יש בפנינו אתגרים כלליים לא פשוטים. האופק הכלכלי אינו בהיר. עליות הריבית בעולם, שנחוצות לצורך המאבק באינפלציה, מטלטלות את השווקים הפיננסיים"
- תקציב המדינה לשנת 2023: 484 מיליארד שקל. ב-2024: 514 מיליארדהתקציבים הונחו על שולחן הכנסת לקראת הצבעה בקריאה ראשונה. בין הרפורמות - חוק תשתיות לאומיות, רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה ורפורמה בשוק השכירות
- ממשיך להצטמצם: העודף התקציבי: 0.2% בפברואר - 3.4 מיליארד שקלזה היה צפוי: הכנסות המדינה ממסים המשיכו לרדת ב-4.2% בחודש פברואר. רק לפני חצי שנה היה עודף תקציבי של 30 מיליארד שקל. זה היה ברור שזה לא יימשך, אבל זוכרים שכל הפוליטיקאים (מימין ומשמאל) אמרו שיש המון עודפים ולכן אפשר להתחייב להוצאות גדולות. האם הם ילמדו את הלקח?
- "הסכם המורים - יתדלק האינפלציה". שביתת הרשויות: "פגיעה מיותרת בציבור"כך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעת הצגת תקציב המדינה. "השירות הגדול ביותר שאנחנו יכולים לעשות לאזרחים זה לשמור על הכסף - לעצור את האינפלציה". הוא הסביר כי הממשלה הקודמת לא רצתה 'לריב' עם המורים בזמן בחירות וזה הגיוני, אבל זו עלות שנתית של 4.5 מיליארד שקל והוסיף "זו הירושה ואנחנו צריכים להתמודד עם זה". בקשר ליבואנים הוא הבטיח מאבק "בכל הכח", ומה הוא הוסיף בתחום הדיור? על יאיר לפיד: "תוקע הכי הרבה את ההידברות על הרפורמה המשפטית"
- תקציב המדינה אושר: יעמוד ב-2023 על כ-484 מיליארד ש', גידול ב-2024ממשלת נתניהו אישרה את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנים 2023-2024, בין העניינים המרכזיים - הסרת חסמי בירוקרטיה ורגולציה, רפורמות נדל"ן ומהלכים להגברת התחרות במשק
- הנגיד: "חלק מההצעות בחוק ההסדרים - עלולות להשיג את המטרה ההפוכה"כך אומר היום לממשלה פרופ' אמיר ירון בדיון על תקציב המדינה. עם זאת, הוא מעריך שההצעה "סבירה" ועשויה לשמור על גירעון של 1%. מהם הנושאים שמעוררים אי נחת בבנק ישראל? הנה כמה מהם. ירון הוסיף "ההתפתחויות בבריטניה בשנה האחרונה הזכירו לנו את ההשלכות של תכניות פיסקליות שנתפסות כלא אחראיות ואת העלות של תיקון הנזק כאשר נפגע אמון השווקים"
- פרשנות נתניהו מעריך "גירעון של רק 1%" - אבל יהיה קשה להגיע לשםזו אמירה חשובה של ראש הממשלה אבל הוא גם הבטיח שוב לקדם את חינוך חינם מגיל אפס עד 3 ולחבר את הפריפריה למרכז ברכבות מהירות מאוד. אבל גם בלי ההבטחות הגדולות הללו זה יהיה קשה - האוצר צופה ירידה של 3.5% בהכנסות ממסים (המשך לירידה במחצית השנייה של 2022), ובנוסף - קרנות פנסיה אמריקאיות לא צריכות להשקיע בישראל כי הן מקבלות 5% תשואה בארה"ב
- פוגעים בחלשים: באוצר מציעים לבטל פטור של 1,350 שקל מקצבאות הפנסיהמדובר בפטור שנולד עקב עוול שנגרם לציבור הרחב כבר ב-2008 עם ביטול היכולת למשוך סכומים פטורים במס; זוהי פגיעה בשכבות החלשות והקלות שבה היא נעשית היא לא פחות ממטרידה
- חוק ההסדרים למה האוצר רוצה להיאבק בהון השחור? כי זה סיפור של 200 מיליארד שקל לפחותב-OECD מעריכים את היקף הכלכלה השחורה בישראל ב-20% מהתוצר (במקרה כזה מדובר על 300 מיליארד שקל). הנה הפעולות שהאוצר מקווה להעביר במסגרת חוק ההסדרים הקרוב