מחקר (מו"פ - מחקר ופיתוח) הוא מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה המודרנית, והוא מתאר את ההשקעה ההונית והאנושית ביצירת ידע חדש, פיתוח טכנולוגיות מתקדמות ופריצות דרך מדעיות. רמת ההשקעה במחקר - בין אם הוא מבוצע באקדמיה, במכוני מחקר ממשלתיים או במרכזי הפיתוח של חברות מסחריות - קובעת את רמת הפריון של המשק, מושכת קרנות הון-סיכון בינלאומיות ומציבה את ישראל בחזית תעשיית ההייטק, הביוטכנולוגיה והבינה
המלאכותית (AI). נתוני ההשקעה במו"פ מנוטרים בעקביות על ידי סוכנויות הדירוג, והצלחתם של פרויקטים מחקריים משפיעה באופן מיידי על שוויין של חברות ציבוריות בבורסה, ומכתיבה את התשואות ארוכות
הטווח של קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות המשקיעות בחברות מוטות חדשנות.
ניסיון קודם בקבלת המענק הוא הגורם המשפיע ביותר על מימוש הזכאות; גם גובה המענק משפיע על שיעורי ההגשה. למרות פעולות הסברה והנגשת השירותים, רק כ-70% מהזכאים מבקשים את המענק
בנק ONE ZERO מגלה כי בני 50 ומעלה מבצעים 60% יותר פעולות מסחר בחודש לעומת בני 30 ומטה, מחזיקים יותר מניות כמו אנבידיה ומיקרוסופט - בעוד הצעירים מעדיפים חשיפה ל-S&P 500 - – ודווקא בחשיפה לביטקוין וקריפטו הדור המבוגר מוביל
רוב הציבור בטוח שהוא מעל הממוצע ביכולותיו השונות, בין היתר בהשקעות, בעוד מחקרים בתחום מדעי המוח מראים את המנגנון שגורם לכך, ההיסטוריה מזכירה לאן דפוס המחשבה הזה עלול להוביל- מהמשבר הפיננסי ב-2008 ועד לקריסת הקריפטו ב-2022
הנחת העבודה אומרת ששכר גבוה ורווחה והטבות כלכליות הם הדרך להשיג שביעות רצון בעבודה, אבל מחקרים מראים שלא כך הדבר: מעל סכום מסוים, השכר לא מהווה פקטור וגורמים אחרים הופכים לחשובים יותר; מה הרף שבו מגיעים "לפסגת" האושר ואיך זה שעובדים בשכר שנתי של 180
אלף דולר לא בהכרח יותר מאושרים בעבודה מעובדים עם שכר של 80 אלף דולר?
אם עד כה דובר על תזונה לקויה, עישון, חוסר בפעילות גופנית כגורמים למחלות לב- כעת נראה כי מצוקה כלכלית וחובות הם גורמים שמאיצים את הזדקנות הלב כאשר בניגוד ללחץ בעבודה או מחלה קצרה, מתח פיננסי הוא לרוב כרוני ומתמשך
העלות הכלכלית של הפער בתוחלת החיים בין עשירים לעניים עומד על מעל ל-2 מיליארד דולר בשנה, החדשות הטובות: הממשלה והרשויות רק צריכות להחליט, והפערים יצטמצמו
במחקר החדש נמצא כי קיים קשר בין פעילות מוחית במערכת התגמול ומצב מנטלי של ציפיה חיובית, לתגובה של הגוף לחיסון, כאשר החוקרים אומרים כי לא מדובר ב"חשיבה חיובית" במובן הפופולרי או בסיסמאות
ניו־אייג', אלא במנגנון מוחי־ביולוגי מדיד