מחקר

מחקר

מחקר הוא מנוע מרכזי לקידמה בתחומים רבים, מהמדע והרפואה ועד הכלכלה והטכנולוגיה. השקעה במחקר ופיתוח נחשבת לגורם משמעותי בצמיחה כלכלית ובחדשנות, ומדינות וחברות רבות מקצות לכך משאבים גדולים.

בשוק ההון, תוצאות מחקרים, במיוחד בתחומי הביומד והטכנולוגיה, עשויות להשפיע על שוויין של חברות. גם מחקרים כלכליים וסקירות שוק משמשים משקיעים ומקבלי החלטות. בעמוד זה מרוכזות ידיעות ועדכונים הקשורים למחקרים בתחומים שונים ולהשלכותיהם. הקוראים המבקשים לעקוב אחר ממצאים מחקריים ואחר משמעותם הכלכלית והחברתית ימצאו כאן את עיקרי הידיעות הרלוונטיות.

מדינות וחברות המובילות בהשקעה במחקר ופיתוח נהנות לעיתים מיתרון תחרותי משמעותי, שכן חדשנות היא מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה המודרנית. מעקב אחר תוצאות מחקרים בתחומים כמו טכנולוגיה ורפואה עשוי לספק אינדיקציה מוקדמת על התפתחויות עתידיות בשוק.

ריכוז הפרסומים בנושא מאפשר לקוראים לעקוב אחר ממצאים מחקריים בתחומים שונים ואחר משמעותם הכלכלית והחברתית. עבור משקיעים, תוצאות מחקר בתחומי הטכנולוגיה והרפואה עשויות לספק רמז מוקדם על התפתחויות עתידיות בשוק. עבור הקוראים, מעקב אחר ממצאים מחקריים מספק הצצה מוקדמת למגמות שעשויות לעצב תחומים שלמים בשנים הבאות.

ישראל מובילה כבר שנים את מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאה האזרחית על מחקר ופיתוח מתוך התוצר, כאשר רוב ההשקעה מגיעה מהמגזר העסקי ולא מהקופה הציבורית. רשות החדשנות מעניקה מענקים לפרויקטים בשלבים מוקדמים ומפעילה מסלולי חממות, וחברות המסחור של אוניברסיטאות המחקר הופכות ידע אקדמי לפטנטים ולחברות חדשות. עוצמת הפעילות הזו היא אחד ההסברים לחלקו הגדול של הייטק בייצוא הישראלי.

  • מעבדה
    20% פחות סמני דופמין: מה שסריקות המוח גילו על קורונה ממושכת

    חוקרים בטורונטו סרקו 24 מתמודדים עם התסמונת והשוו אותם ל-24 בריאים בני אותו גיל. בשלושה אזורים בגרעינים הבסיסיים נמצאו סמנים נמוכים בהרבה של תאי עצב מפרישי דופמין, וכל אזור התיישר מול תסמין אחר: אדישות, האטה בתנועה וקשיי זיכרון. ניסוי קליני בתרופות קיימות אמור לצאת לדרך בחודשים הקרובים.

    ||23/09/2026
  • איור פעילות המוח משםיעה על תגובת הגוף לחיסון, קרדיט: אוניברסיטת תל-אביב
    מחקר: המוח האנושי הוא שני איברים נפרדים שהאבולוציה חיברה

    חוקרים מסטנפורד מצאו שתי אוכלוסיות תאי אב שרצות במקביל כבר בימים הראשונים של העובר: אחת בונה את המוח הקדמי והאמצעי, השנייה את גזע המוח, והן אינן מתערבבות זו בזו. אותה חלוקה נמצאה גם בתרנגולות, בדגי זברה ובתולעים ימיות, מינים שנפרדו מהאדם לפני יותר מ-550 מיליון שנה. בדרך הצליחו החוקרים לגדל לראשונה נוירונים מוטוריים אנושיים של גזע המוח, צעד שנוגע ישירות ל-ALS ולניוון שרירים שדרתי

    ||23/09/2026
  • מחשוב קוונטי גטי תמונות
    שתי אלפיות שנייה: לראשונה נצפתה קפיצה קוונטית של צליל

    חוקרים בסטנפורד בנו תהודן מכני זעיר שהחזיק רטט שתי אלפיות שנייה, והספיקו לבצע בתוכו מאות מדידות רצופות. כך הם תפסו את הרגע שבו יחידת הרטט הקטנה ביותר האפשרית נעלמה מהמערכת, תופעה שתועדה עד היום ביונים לכודים ובחלקיקי אור בלבד. התוצאה נוגעת ישירות לאחת הבעיות היקרות של המחשוב הקוונטי

    ||23/09/2026
  • גוגל מפות
    חיפש מקום לקמפינג בגוגל מפות ומצא מכתש בן 390 מיליון שנה

    ז'ואל לאפואנט, חובב אסטרונומיה מקוויבק, שם לב לעיגול מוזר בתצלומי לוויין בזמן שתכנן טיול. משלחת שיצאה לשטח אישרה מכתש פגיעה בקוטר 25 קילומטר, הגדול ביותר שהתגלה בעולם מאז 2018. לפי הגיאולוג שהוביל את הבדיקה, זו הפעם הראשונה שדיווח של אדם מהציבור הבשיל למכתש מאומת.

    ||23/09/2026
  • כדור הארץ
    מאיפה הגיעו המים של כדור הארץ? מחקר חדש הופך את ההסבר המקובל
    עשרות שנים ההסבר היה שכדור הארץ נולד יבש, ושהמים הובאו אליו בידי גופי קרח מהאזורים הקרים שמעבר לצדק. מחקר חדש מראה שכמעט כל החומר שממנו נבנה הכוכב מגיע דווקא מהשכונה הקרובה, ומכאן שהמים היו כאן מההתחלה. למסקנה הזאת יש השלכה ישירה על השאלה כמה נפוצים עולמות עם אוקיינוסים
    ||21/09/2026
  • קרחון ת׳ווייטס במערב אנטארקטיקה (צילום: James Yungel/Nasa)
    אנטארקטיקה צברה 695 מיליארד טונות קרח, וזאת לא בשורה טובה
    היבשת רשמה את תוספת הקרח הגדולה ביותר מאז שהמדידות התחילו, ומי שרוצה לראות בזה סוף ההתחממות ימצא את הנתון נוח. ההסבר הופך אותו למשהו אחר: הקרח לא נוסף מפני שמשהו הפסיק להימס, אלא מפני שירד יותר שלג. במערב היבשת המגמה ממשיכה להיות איבוד מסה
    ||21/09/2026
  • DNA  (גרוק)
    מחקר חדש של מכון ויצמן מצא: לא כל מה שקורה בגוף כתוב ב-DNA

    חוקרי מכון ויצמן מצאו אלפי גרסאות של חלבונים שלא נבעו משינוי ב-DNA, אלא נוצרו בשלבים שבהם התא הופך את המידע הגנטי לחלבון. חלק מהשינויים חזרו אצל אנשים שונים והופיעו באזורים חשובים לתפקוד החלבון. הממצאים מוסיפים שכבה חדשה להבנת ההבדלים בין בני אדם ועשויים להשפיע בעתיד על חקר מחלות ועל רפואה מותאמת אישית

    ||16/09/2026
  • הריון
    מה מחלה קשה בהיריון עושה למוח העובר

    הקשר בין מחלה זיהומית קשה בהיריון לבין הפרעות התפתחותיות מוכר לאפידמיולוגים עשרות שנים, וכעת מכון סאלק מציע מנגנון: מתילציית יתר חוסמת את גורם השיעתוק Tbr1 מלהיקשר ל-DNA, כך שהחלבון נוכח אך אינו מתפקד, והתפתחות תאי העצב בשכבות העמוקות נפגעת לצמיתות; מחקר בעכברים, עם סייגים גדולים

    ||13/09/2026
  • פרמיית סיכון (ג)
    למה הביטחון המופרז שרד: מדברים גדול ופועלים קטן

    ביטחון עצמי מופרז מפיל עסקים ועולה כסף, ובכל זאת הוא לא נעלם; מאמר חדש ב-Psychological Review מציע שהוא שרד בדיוק בגלל המחיר, כמו הזנב של הטווס, ושהוא מגיע בחבילה אחת עם שנאת ההפסד שמשמשת בלם יד נסתר; המסקנה סותרת ישירות את העצה של כהנמן להיפטר משתי ההטיות

    ||13/09/2026
  • תרופות (גרוק)
    השימוש הממושך במלטונין נקשר לעלייה בסיכון לאי ספיקת לב

    ניתוח של רשומות רפואיות מ-130,828 מבוגרים עם נדודי שינה מצא שמי שהשתמש במלטונין שנה ומעלה פיתח אי ספיקת לב בשיעור של 4.6% לעומת 2.7% בקבוצת ההשוואה, עלייה של כ-90%; שיעורי האשפוז והתמותה היו גבוהים אף יותר, אבל הסייגים כאן הם מרכז הסיפור, ובישראל המצב הרגולטורי שונה מרוב העולם

    ||13/09/2026
מציג דף 2 מתוך 23