מחקר
מחקר הוא מנוע מרכזי לקידמה בתחומים רבים, מהמדע והרפואה ועד הכלכלה והטכנולוגיה. השקעה במחקר ופיתוח נחשבת לגורם משמעותי בצמיחה כלכלית ובחדשנות, ומדינות וחברות רבות מקצות לכך משאבים גדולים.
בשוק ההון, תוצאות מחקרים, במיוחד בתחומי הביומד והטכנולוגיה, עשויות להשפיע על שוויין של חברות. גם מחקרים כלכליים וסקירות שוק משמשים משקיעים ומקבלי החלטות. בעמוד זה מרוכזות ידיעות ועדכונים הקשורים למחקרים בתחומים שונים ולהשלכותיהם. הקוראים המבקשים לעקוב אחר ממצאים מחקריים ואחר משמעותם הכלכלית והחברתית ימצאו כאן את עיקרי הידיעות הרלוונטיות.
מדינות וחברות המובילות בהשקעה במחקר ופיתוח נהנות לעיתים מיתרון תחרותי משמעותי, שכן חדשנות היא מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה המודרנית. מעקב אחר תוצאות מחקרים בתחומים כמו טכנולוגיה ורפואה עשוי לספק אינדיקציה מוקדמת על התפתחויות עתידיות בשוק.
ריכוז הפרסומים בנושא מאפשר לקוראים לעקוב אחר ממצאים מחקריים בתחומים שונים ואחר משמעותם הכלכלית והחברתית. עבור משקיעים, תוצאות מחקר בתחומי הטכנולוגיה והרפואה עשויות לספק רמז מוקדם על התפתחויות עתידיות בשוק. עבור הקוראים, מעקב אחר ממצאים מחקריים מספק הצצה מוקדמת למגמות שעשויות לעצב תחומים שלמים בשנים הבאות.
ישראל מובילה כבר שנים את מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאה האזרחית על מחקר ופיתוח מתוך התוצר, כאשר רוב ההשקעה מגיעה מהמגזר העסקי ולא מהקופה הציבורית. רשות החדשנות מעניקה מענקים לפרויקטים בשלבים מוקדמים ומפעילה מסלולי חממות, וחברות המסחור של אוניברסיטאות המחקר הופכות ידע אקדמי לפטנטים ולחברות חדשות. עוצמת הפעילות הזו היא אחד ההסברים לחלקו הגדול של הייטק בייצוא הישראלי.
המחקר שמצא איך הנשיפה משנה את הנכונות לקחת סיכוןחוקרים גרמנים סרקו את מוחם של 41 משתתפים בזמן שקיבלו החלטות שכרוכות בסיכון, פעם בנשימה רגילה ופעם בנשיפה מוארכת ביחס של שתיים לשמונה; הנשיפה הארוכה האטה את הדופק והובילה לבחירות מסוכנות יותר, והמנגנון מפתיע: לא פחות פחד מהפסד, אלא קשב מוגבר לפרס
מה ששנים של דוחק כלכלי עושות למוחמחקר של יוניברסיטי קולג' לונדון עקב אחרי 2,759 בריטים ילידי 1946 ומדד את ההכנסה ואת הדוחק הכלכלי שלהם בגילים 26, 43 ו-53; מי שחווה קושי מתמשך הציג ביצועים קוגניטיביים נמוכים יותר בגיל 53, ובסריקות MRI בגילים 69 עד 71 נמצאו גם סימנים של התכווצות רקמת מוח; החוקרים מדגישים שההצטברות לאורך עשורים היא המשתנה, ולא אפיזודה בודדת
235 נבדקים: על הרצף האוטיסטי קראו רגשות לא פחות טוב, ולפעמים יותרמחקר בהובלת האוניברסיטה העברית, בר-אילן וקיימברידג' בדק 235 משתתפים, 141 מהם על הרצף האוטיסטי, בשיטה שמודדת דיוק בקריאת רגשות במקום דיווח עצמי; לא נמצא פער כללי בין הקבוצות, ומשתתפים על הרצף היו מדויקים יותר דווקא מול מספרים אוטיסטיים; הממצאים פורסמו בכתב העת Molecular Autism
64 מוחות מבוגרים מול 483 צעירים: איזו רשת במוח נשארת, ואיזו נחלשתחוקרים מ-MIT ומאוניברסיטת בוסטון סרקו 64 מבוגרים בגילי 41 עד 80 והשוו אותם ל-483 צעירים, ומצאו שרשת השפה במוח נשארת זהה לחלוטין בארבעה מדדים שונים, בזמן שרשת התפקודים הניהוליים מצטמצמת ונחלשת; הממצאים פורסמו בכתב העת Nature Communications ומסבירים למה קושי באיתור מילה אינו בהכרח סימן לשחיקה של מערכת השפה
יותר משליש הפסיקו סיוטים: ניסוי THC מול פוסט-טראומהניסוי אקראי כפול סמיות שפורסם בכתב העת Nature Medicine בדק 171 מטופלים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית וסיוטים תכופים, ומצא שתרופה מבוססת THC הפחיתה את חומרת הסיוטים במידה מובהקת מול פלצבו; יותר משליש מהמטופלים דיווחו שבתום עשרה שבועות הסיוטים נעלמו לגמרי, אבל החומרה הכוללת של ההפרעה לא ירדה
סרקו מוחות של כלבים ערים: הם מבדילים בין פחד, כעס ועצבחוקרים מאוניברסיטת וינה סרקו במכשיר MRI תפקודי מוחות של כלבים ערים שצפו בתמונות של פנים אנושיות, וגילו שהמוח הכלבי אינו מסתפק בחלוקה לחיובי ושלילי: הוא מייצר דפוסי פעילות נבדלים לפחד, לכעס ולעצב, ופנים שמחות מפעילות אצלו גם מרכז תגמול; הממצאים פורסמו בכתב העת iScience
שעה ביום, 20 שבועות: מה משחקי מחשב עושים למוח, ומה נשאר אחרי שעוצרים68 סטודנטים שלא שיחקו קודם חולקו אקראית בין משחק אקשן למשחק קלפים אסטרטגי, שיחקו שעה ביום חמישה ימים בשבוע במשך 20 שבועות ונבדקו שש פעמים לאורך 30 שבועות עם אלקטרודות על הראש; שתי הקבוצות השתפרו, אבל המוח שלהן השתנה בדרכים שונות, והיתרון של קבוצת האקשן נשמר גם עשרה שבועות אחרי שהמשחק הפסיק
סריקת הסידן בלב: כמה היא באמת מוסיפה מעבר לבדיקות הרגילותחוקרים מנורת'ווסטרן עקבו במשך עשר שנים אחרי יותר מ-6,000 מבוגרים ובדקו כמה ציון הסידן הכלילי מוסיף על מחשבון הסיכון הרגיל; באוכלוסייה הכללית השיפור היה זניח, אבל בקבוצת הסיכון הגבולי הבדיקה כן הכריעה; הממצאים פורסמו בכתב העת JAMA
שעה של ציור בשבוע עם זר: מה קרה למוח כשבן 24 ובן 74 ציירו יחדחוקרים מ-ETH ציריך חיברו 61 זוגות של זרים לכובעי חיישנים ובדקו אותם שש פגישות ברציפות; הבדידות ירדה בכ-1% לפגישה והקרבה עלתה בכ-4%, בשתי הקבוצות, אבל הסנכרון בין המוחות נע לכיוונים הפוכים אצל הזוגות הצעירים ואצל הזוגות הבין-דוריים; הממצאים פורסמו בכתב העת PLOS Biology
אוזמפיק: מה שקובע הוא המינון, לא כמה שקלתם בהתחלהשלושה מחקרים תצפיתיים גדולים שפורסמו השנה בדקו את אותה תרופה בשלוש מערכות שונות בגוף, הלב, הכבד והנפש, והגיעו לאותה תוצאה: המינון שאליו הגיע המטופל חוזה את התועלת טוב יותר מכמות הקילוגרמים שירדו; החוקרים מדגישים שמדובר בקשר סטטיסטי ולא בסיבתיות, ושכל שינוי מינון הוא החלטה רפואית