מחקר
מחקר הוא מנוע מרכזי לקידמה בתחומים רבים, מהמדע והרפואה ועד הכלכלה והטכנולוגיה. השקעה במחקר ופיתוח נחשבת לגורם משמעותי בצמיחה כלכלית ובחדשנות, ומדינות וחברות רבות מקצות לכך משאבים גדולים.
בשוק ההון, תוצאות מחקרים, במיוחד בתחומי הביומד והטכנולוגיה, עשויות להשפיע על שוויין של חברות. גם מחקרים כלכליים וסקירות שוק משמשים משקיעים ומקבלי החלטות. בעמוד זה מרוכזות ידיעות ועדכונים הקשורים למחקרים בתחומים שונים ולהשלכותיהם. הקוראים המבקשים לעקוב אחר ממצאים מחקריים ואחר משמעותם הכלכלית והחברתית ימצאו כאן את עיקרי הידיעות הרלוונטיות.
מדינות וחברות המובילות בהשקעה במחקר ופיתוח נהנות לעיתים מיתרון תחרותי משמעותי, שכן חדשנות היא מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה המודרנית. מעקב אחר תוצאות מחקרים בתחומים כמו טכנולוגיה ורפואה עשוי לספק אינדיקציה מוקדמת על התפתחויות עתידיות בשוק.
ריכוז הפרסומים בנושא מאפשר לקוראים לעקוב אחר ממצאים מחקריים בתחומים שונים ואחר משמעותם הכלכלית והחברתית. עבור משקיעים, תוצאות מחקר בתחומי הטכנולוגיה והרפואה עשויות לספק רמז מוקדם על התפתחויות עתידיות בשוק. עבור הקוראים, מעקב אחר ממצאים מחקריים מספק הצצה מוקדמת למגמות שעשויות לעצב תחומים שלמים בשנים הבאות.
ישראל מובילה כבר שנים את מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאה האזרחית על מחקר ופיתוח מתוך התוצר, כאשר רוב ההשקעה מגיעה מהמגזר העסקי ולא מהקופה הציבורית. רשות החדשנות מעניקה מענקים לפרויקטים בשלבים מוקדמים ומפעילה מסלולי חממות, וחברות המסחור של אוניברסיטאות המחקר הופכות ידע אקדמי לפטנטים ולחברות חדשות. עוצמת הפעילות הזו היא אחד ההסברים לחלקו הגדול של הייטק בייצוא הישראלי.
אוזמפיק: מה שקובע הוא המינון, לא כמה שקלתם בהתחלהשלושה מחקרים תצפיתיים גדולים שפורסמו השנה בדקו את אותה תרופה בשלוש מערכות שונות בגוף, הלב, הכבד והנפש, והגיעו לאותה תוצאה: המינון שאליו הגיע המטופל חוזה את התועלת טוב יותר מכמות הקילוגרמים שירדו; החוקרים מדגישים שמדובר בקשר סטטיסטי ולא בסיבתיות, ושכל שינוי מינון הוא החלטה רפואית
83% מול 34%: מה גורם לאנשים לבחור במשימה הקשהשתי חוקרות מאוניברסיטת שיקגו ומאוניברסיטת טקסס בדקו כ-900 ילדים ומבוגרים בארבעה ניסויים, וגילו שדי בסימן הקטן ביותר לכך שמה שעשינו יישאר קיים כדי לשנות לגמרי את כמות המאמץ שאנשים מוכנים להשקיע; הממצאים פורסמו השבוע בכתב העת Psychological Science
12 אנשים, עשרה חודשים ומינוס 80 מעלות: הבעיה הייתה בדיוק ההפך מבדידותמחקר שפורסם בכתב העת PNAS עקב אחרי צוות חורף בתחנת קונקורדיה באנטארקטיקה, עם שאלונים בארבע נקודות זמן וחיישני קרבה שתיעדו אוטומטית מי היה ליד מי. ככל שהקרבה הפיזית גדלה, עלו הקונפליקטים וחוסר האמון וירדה תחושת הביצוע. במקביל הצוות התפצל בהדרגה לתת קבוצות לפי שפה ולאום
מרוק של לטאה לתרופה של מיליארדים: איך ארס הפך לעסקחמש תרופות מאושרות בארצות הברית הגיעו מארס של נחשים, לטאה וחילזון ימי, ואחת מהן פתחה את משפחת התרופות שמזיזה היום את שוק ההון; במקביל, הנסיוב שמציל חיים אחרי הכשה מיוצר בדיוק באותה שיטה שהומצאה ב-1894, ענקית תרופות נטשה את השוק האפריקאי ב-2014, ובישראל מייצרים את הנסיוב במתקן בבית קמה
ארבע פגישות ששינו זיכרון ילדות: הפחד מכישלון ירד, וההשפעה החזיקה חצי שנהניסוי מבוקר אקראי שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology בדק 180 צעירים בגילי 18 עד 35. הם התבקשו לחזור בדמיון לזיכרון של ביקורת מהילדות ולשנות את מה שקורה בו, בארבע פגישות במשך שבועיים. הפחד מכישלון ירד, וגם התגובות הפיזיולוגיות בזמן העלאת הזיכרון נחלשו. המדידה החוזרת נעשתה אחרי שלושה ושישה חודשים
מ-65 ל-24: כשתרופה אחת נרשמת בגלל תופעת לוואי של אחרתמחקר שפורסם בכתב העת BMJ מיפה לראשונה ברמת אוכלוסייה שלמה את תופעת מפל המרשמים. פאנל של 12 מומחים בין לאומיים, ובהם חוקרים מישראל, בנה 65 רצפים אפשריים, ומולם נבדקו נתוני המרשמים של כלל אוכלוסיית אונטריו. 24 עברו את שלושת המבחנים והוגדרו כשכיחים ובעלי פוטנציאל נזק למבוגרים
שמונה שנים, 260 ילדים: יותר מסך נקשר לעיבוד קוגניטיבי טוב יותרמחקר פיני שפורסם בכתב העת Pediatric Exercise Science מדד פעילות, ישיבה וקוגניציה מהילדות ועד גיל 15.8 בממוצע, בשילוב מכשיר מדידה ושאלון. הממצא הולך נגד הכיוון המקובל, והחוקרים מדגישים שהמפתח אינו מספר השעות אלא מה עושים בהן. במדידה המכשירית חלק מהקשרים נעלמו לגמרי
132 אלף מטופלי סוכרת: סטטינים בשנה הראשונה נקשרו ל-15% פחות דמנציהמרשמי המדינה בדנמרק אפשרו לעקוב אחרי 132,585 אנשים שאובחנו בסוכרת מסוג 2 ולא נטלו סטטינים קודם לכן. מי שהתחיל טיפול בתוך שנה מהאבחון הראה סיכון נמוך ב-15% לדמנציה בעשור שאחרי, ומי שהתחיל בין שנה לחמש הראה 10%. החוקרים מדגישים שמדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח סיבתיות
שבוע עם חיישן אור על היד ו-MRI כעבור שלוש שנים: כך נראה הלב של מי שישן באורמחקר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדד חשיפה לאור לילי אצל 11,071 בני אדם, ובדק את לבם שלוש שנים מאוחר יותר. מי שנחשף ליותר משלוש לוקס, בערך שלושה נרות במרחק של כמטר, הגיע לבדיקה עם דופן מעובה בחדר השמאלי, חלל פנימי קטן יותר וגמישות מופחתת של שריר הלב. בישראל 61% מהאוכלוסייה חיים תחת שמיים בהירים במיוחד- 15 אלף מטופלים: סמגלוטייד נקשר לירידה של 21% באשפוז פסיכיאטרימאגר לאומי שוודי עקב אחרי כמעט 15 אלף אנשים עם הפרעה דו קוטבית לאורך 15 שנות מרשמים, והשווה כל מטופל לעצמו. בתקופות שבהן נטלו את החומר הפעיל של אוזמפיק ווגובי, הסיכון לאשפוז פסיכיאטרי ירד ב-21%. שתי תרופות אחרות מאותה משפחה לא הראו הבדל, והחוקרים מדגישים שמדובר במחקר תצפיתי בלבד