היצוא מהווה מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי, ותורם חלק ניכר מהתוצר הלאומי. הוא כולל מגוון רחב של ענפים, ובראשם היצוא הטכנולוגי והשירותים, לצד יצוא תעשייתי, כימיקלים, ציוד רפואי ומוצרים חקלאיים.
עוצמת היצוא מושפעת במידה רבה משער
הדולר ומשערי המטבע האחרים: שקל חזק פוגע בתחרותיות היצואנים ומקטין את הכנסותיהם בשקלים, בעוד היחלשות של השקל תומכת ברווחיותם. משום כך, יצואנים רבים נוקטים במדיניות גידור מטבעי.
נתוני היצוא, המתפרסמים באופן שוטף, נחשבים לאינדיקטור חשוב למצב
המשק ולביקוש העולמי למוצרים ישראליים. האטה בכלכלה הגלובלית או האטה בביקושים בשווקי היעד עשויות להשפיע על שוק ההון ועל הערכות באשר לצמיחה המקומית.
ממשל טראמפ מחיל מכסים על יותר מ-60 שותפות סחר, ובהן ישראל, בשיעור שנע בין 10% ל-12.5%. הפעם הבסיס המשפטי שונה, והיצואנים המקומיים כבר מחשבים את העלות שתתגלגל אליהם
כך עולה מנתונים שפרסמה הלמ"ס. מהנתונים עולה גם כי יצוא השירותים העסקיים, לא כולל תיירות, תחבורה, ביטוח וסטארטאפים, ירד ב-1%. יצוא שירותי ההייטק היה כמעט ללא שינוי, והיווה בפברואר האחרון כ-80% מכלל יצוא השירותים העסקיים
בשנת 2023 הסתכם יצוא הסחורות מישראל ב-234.8 מיליארד שקל, ירידה של 8.9 מיליארד שקל (3.7%) לעומת 2022. יבוא הסחורות הסתכם ב-337.7 מיליארד שקל, ירידה של 24 מיליארד שקל (6.6%). מאז תחילת המלחמה היצוא והיבוא לארצות הברית בעלייה, לאירופה בירידה
בלמ"ס מציגים שיפור קל בנתוני הצמיחה לעומת העדכון הקודם שעמד על 2.5%. אבל צריך לזכור שמדובר בנתוני הרבעון לפני תחילת המלחמה. לפי הנתונים, הצריכה הפרטית עלתה ב-2%, היבוא ירד בחצי אחוז, לעומת זאת היצוא דווקא עלה ב-8%
מדובר בירידה שמצביעה על ירידה בביקוש מעבר לים ובסין; בין הקטגוריות הבודדות של הייצוא בעלות הערך הגבוה יותר שרשמו עלייה משמעותית בשבעת החודשים הראשונים של השנה היו מכוניות ומזוודות
נמל אשדוד שמדורג במקום הלא מכובד 297 מתוך 348 נמלים (חיפה שהופרט קפץ מ-196 למקום ה-56) בדירוג הנמלים של הבנק העולמי ו-S&P, סובל מוועד עובדים חזק מדי, שכר ממוצע יותר גבוה מאשר בהייטק - ואתם לא טועים: זה מתגלגל ליוקר המחיה
