משפט
מערכת המשפט בישראל היא הרשות השופטת והעצמאית של המדינה, והיא מתפקדת כעוגן הדמוקרטי המרכזי האחראי על אכיפת החוק, הגנה על זכויות האזרח ויישום כללי הממשל התקין. המערכת מורכבת משלוש ערכאות
מרכזיות
- בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים, ובית המשפט העליון, הפועל גם כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) ומהווה את הסמכות השיפוטית העליונה במדינה.
הדינמיקה של המערכת מושתתת על עקרון
הפרדת הרשויות ועל
עצמאותם המוחלטת של השופטים, דבר המאפשר להם לבקר את החלטות הממשלה והכנסת, לפרש את חוקי היסוד, ולפסוק בסכסוכים אזרחיים, פליליים ומנהליים ללא מורא פוליטי. עבור המגזר העסקי, שוק ההון והמשקיעים בישראל, למערכת המשפט יש חשיבות אסטרטגית עליונה;
רמת האפקטיביות, המהירות
והיציבות של פסיקותיה בתחומי הדינים העסקיים, הקניין הרוחני, חוקי התחרות והחוזים הן אלו שקובעות את מידת הוודאות המשפטית במשק.
פסיקות דרמטיות של בתי המשפט
בנושאים מקרו-כלכליים, כגון אישור
או פסילת רפורמות ממשלתיות, הסכמי תשתיות לאומיות או מהלכי מיסוי, מניעות את השווקים הפיננסיים בתוך דקות, משפיעות ישירות על שער השקל ועל מדדי הבורסה בתל אביב, ומכתיבות את נכונותם של תאגידים בינלאומיים להזרים הון ולהשקיע
במשק המקומי.
מעל הערכאות ניצב בית המשפט העליון, שפסיקותיו מהוות תקדים מחייב ומעצבות את כללי המשחק עבור חברות ורגולטורים. בזירה הכלכלית בולט מסלול תביעה ייצוגית, שמאפשר לציבור צרכנים או למשקיעים לתקוף התנהלות רוחבית של תאגיד בהליך אחד, ולעתים מסתיים בהסדרי פשרה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
דרס למוות בת 4 וקיבל רק עבודות שירות - זו הסיבה לכךהאיש נדון לחצי שנה של עבודות שירות, קנס של 7,000 שקל, שלילה של שלוש שנים ומאסר על תנאי אחרי שדרס למוות ילדה בירושלים. השופט אף התיר לאיש לנהוג בזמנים מסוימים במהלך השלילה שלו- פסק דין: ביטוח תאונות של תלמידים חל גם במקרה של רצחהוריו של נער בן 16 שנדקר למוות בקטטה שאירעה כשהיה בדרכו מבית הספר הביתה תבעו את חברת הביטוח, שטענה כי מות הנער אירע עקב מעורבותו בפעילות שכוללת גם מרכיב של עבירה מסוג פשע מצדו, כך שהביטוח לא תקף לגביו
- האב נישל את ילדיו מהצוואה לטובת אשתו השנייה, הילדים ערערו - וזו ההכרעהבין היתר, טענו ילדיו של האיש מאשתו הראשונה כי אביהם המנוח שכח מדבר צוואתו - כך שאין לקיימה. עוד נטען על ידם כי הוא טעה כשלא כלל בצוואה סעיף מסוג יורש אחר יורש לטובתם, במקרה שאשתו השנייה תמות
- רכש קרקע מחברה שלא היתה הבעלים שלה - וזה מה שקבע בית המשפטאדם שנפל קורבן לעוקץ נדל"ן, שבמסגרתו נמכרה לו קרקע שלא באמצעות בעליה - אזרחית תורכייה. המוכרת טענה כי המקדמה, בסכום של 400 אלף שקל, הועמדה לרשותה על ידי התובע כהלוואה
- השתלט על תוספת בנייה של שכניו - כמה ישלם להם?הצדדים הם בעלי דירות בבניין בתל אביב. התובעים גרים בקומה הראשונה והנתבע גר בקומת הקרקע. ב-2008 קיבלו התובעים היתר להרחבת דירתם. תוספת הבנייה בקומה שלו כנראה קרצה לנתבע, ובפברואר 2016 הוא קיבל היתר בנייה המספח אותה לדירתו
- גרה עם אדם עשר שנים – וזו הסיבה שלא תירש אותו
אחותו של המנוח טענה שהם לא היו ידועים בציבור והמגורים נכפו עליו. לדבריה, האשה אף התעללה בו פיזית ונפשית, הכתה אותו באמצעות אגרופים לפניו, שפכה עליו שמן רותח וכיבתה עליו סיגריה. השופטת קיבלה את הטענות
- הנכות הופחתה - אבל, הנכה תקבל עדיין קצבה זהה מקרן הפנסיה; הנה הסיבהעל פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, קרן הפנסיה מחויבת להתריע בצורה בולטת ביותר בפני מבוטח ששיעור נכותו הופחת, כי אם לא יחזור לשלם דמי ביטוח - יאבד את הכיסוי הביטוחי שלו. לדברי השופטים, מכתב עם נוסח גנרי לא מספיק
- לחם בששת הימים, מת כעבור שנים מסוכרת - ואשתו הוכרה כאלמנת צה"להמנוח נפצע במלחמה עצמה ברגלו ובידו, והוכר על ידי צה"ל כסובל מפוסט טראומה בעקבות המלחמה. כמה שנים לאחר המלחמה הוא אף חלה בסוכרת ובהמשך רגלו נכרתה. לאחר מותו, על רקע הסוכרת, דרשה אשתו לקבל הכרה - וקיבלה אותה
- בנותיו של מאושפז מנעו מזוגתו לבקרו - זה הגיע לבית המשפטהבנות החזיקו ייפוי כוח מתמשך שנתן להן האב, ואיפשר להן למנוע מהאשה להיכנס לחדר שבו אושפז האיש. האישה תבעה את בית החולים לאחר שהמאבטח מנע ממנה להיכנס. לדבריה, בית החולים פעל בניגוד לחוק והסב לה עוגמת נפש רבה
- אחרי שמכר את ביתו לגרושה בגלל בתם - גילה שהוא לא האבהאיש מכר את הבית שהיה שלו בשליש מחיר כדי לדאוג לבת, אך דרש לבטל את ההסכם כשגילה שהאב האמתי הוא אדם שעמו היה לאם רומן כשעדיין היתה נשואה לו