כשאח אחד מגיש תביעה בשם חברה שהוא מנהל ביחד עם האח השני, גם כשהשניים נמצאים בסכסוך קשה, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד שם את הדברים על מקומם - ודחה תביעה שהוגשה נגד קבוצת איציק תשובה ועמרם אברהם

זוכה שלא נקטה כמעט אף הליך גבייה לאורך השנים נשארה בלי ריבית פיגורים, אלא רק עם ריבית בסיס והפרשי הצמדה על הסכום המקורי - וחייב שהגיע לפשיטת רגל ומקבל הקלה משמעותית

חברה שסירבה להחזיר כסף על טיסות ומלונות לאחר טיול משותף, ניסתה כל טריק בספר כדי להתחמק מכך - כולל טענות על חוב בכיוון ההפוך וניסיון להעביר את הדיון לבית משפט בארה"ב, ובסוף שילמה את המחיר

בית הדין לעבודה קבע המדינה נהגה בשרירות, והחלטתה לשלול את המענק של 500 אלף שקל מרופא מומחה לרפואת ילדים שמגשים בדיוק את התכלית של התוכנית שבמסגרתה הוא מחולק, אינה סבירה. בנוסף, מהמענה שהתקבל ממשרד הבריאות עלה שכלל לא הבינו שם במי מדובר

הגרוש טען שהדירה שייכת לו ולאשתו לשעבר, לאחר שהאם רשם אותו על שם בתה משיקולי מס. האם טענה שהיא קנתה הכל מכיסה. השופטת לא האמינה לגרוש, דחתה את דרישתו וקבעה שהנכס לא ייכלל באיזון המשאבים מול זוגתו לשעבר

בעל ניסה לקבל את מלוא הזכויות על דירת המגורים לאחר שאשתו חתמה על תצהיר ויתור זכויות, כתנאי לשוב הביתה לאחר שנתפסה בבגידה. כעת הכריע בית משפט לענייני משפחה בירושלים: החתימה הושגה בכפייה, הדירה משותפת - ותימכר בשוק החופשי

אחרי שנים של הליכים ומאבקים משפטיים, הגרושה - עורכת דין בעצמה - חתמה על הסכמות בדיון ואמרה "מקובל עלי". כחצי שנה לאחר מכן היא ביקשה לבטל הכל. בית המשפט לא התרשם והטיל עליה הוצאות משפט כבדות של 40 אלף שקל

בעלי דירות בחו"ל שילמו לביטוח הלאומי תשלומים שלא היו חייבים בהם, וכל זאת בזמן שהמוסד עצמו ידע על הפסיקה הקיימת בנושא, שלמעשה אוסרת עליו לעשות זאת, והתעלם ממנה. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי, "הלכה למעשה מבקש המוסד, אשר לא פעל לשינויה של ההלכה... להתעלם מן ההלכה שנקבעה בפסק דין שאינו לרוחו ולתקוף אותה בדרכים עקיפות"

הוא נכנס לעסקה כעורך הדין שמנהל מו״מ עבור רוכש פוטנציאלי, אבל יצא ממנה כרוכש היחיד של הנכס. רוכש הנכס לא חתם על הסכם תיווך, אבל בית המשפט העליון קבע כי ניתן לחייב אותו בדמי התיווך בכל זאת - בגלל השותפות שקדמה לרכישה. בפסק הדין נקבע שהשאלה אינה ריכוך של דרישת החתימה הכתובה, אלא למי אפשר לייחס חיוב תקף שנחתם כדין

חברת ניקיון שילמה לעובדיה שכר מינימום על הנייר, אבל שכר היה גבוה יותר במזומן, מה שלטענם מנע מהם קבלה של תשלום תקין עבור שעות נוספות ועוד תנאים סוציאליים. בסופו של רק אחד מחמישה הצליח להוכיח את זה בבית הדין לעבודה, בעזרת הקלטות של שיחות עם המנהלים