בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של בנימין שיליאן, שהיה המנהל הטכני של היכל התרבות העירוני, ופוטר לאחר שמצבו הרפואי הורע וסמכויותיו קוצצו

פשרה שאושרה בבית המשפט המחוזי בחיפה משנה את הסיווג של שיוך דירות בקיבוצים במסלול חלופת האגודה: במקום מס של 6% על זכות במקרקעין, חברים מסוימים ייחשבו כרוכשי דירה יחידה ויוכלו לקבל בחזרה מס ששולם ביתר; ההערכה המקורית בתביעה דיברה על עשרות אלפי חברי קיבוצים ועל מאות מיליוני שקלים

מצליח זקן הודה בהשתתפות בתוכנית מרמתית רחבת היקף במסגרת העסקת עובדי עגורנים. המדינה ביקשה 42 חודשי מאסר; בית המשפט הקל בעונש בשל ההודאה ותחילתו של שיקום

פרשת קולינרית-דתית-תקשורתית משנת 1952: "פרסום האומר שבעליה של מסעדה המוחזקת והמוצגת ככשרה מסתיר בה בשר חזיר, יש בו בפרסום זה משום פגיעה ישירה בשמו של האדם כבעל מסעדה כשרה, ועל כן פגיעה ישירה בהתעסקותו ופרנסתו"

בינה מלאכותית יכולה לקצר תהליכים בהתאמת עובדים לצרכי מעסיקים, קבלת היתרים ואשרות ותנאי העסקה. אלא כשהחלטה נוגעת גם לאדם ולזכויות שלו, אי-אפשר לתת לאלגוריתם את המילה האחרונה

שתי דירות בחיפה שהוגדרו בצוואה כמקום נופש לנשים מרובות ילדים עמדו ריקות יותר משלושה עשורים, עד שהתדרדרו למצב שדרש שיפוץ בהיקף של כמחצית משוויין. כשמנהל העיזבון ביקש חישוב מס שבח מוטב, ועדת הערר קבעה שהנכסים כבר רחוקים מהגדרת דירת מגורים

קרקע בעכו עם זכויות ל-130 דירות נמכרה ב-39 מיליון שקל, אבל החוזה כלל גם תשלום עתידי נוסף אם יאושרו עוד יחידות. רשות המסים לא חיכתה - היא הוסיפה כבר ביום העסקה כ-12 מיליון שקל לשווי לצורכי מס, למרות שהכסף הזה היה תלוי באישור תכנוני שטרם התקבל. ועדת הערר גיבתה את העמדה, והתיק כבר בדרכו לעליון

תובענה ייצוגית מ-2019 נגד יבואנית כלי העבודה עשינו עסק הסתיימה בהסתלקות במחוזי בתל אביב. השופט אמיר ויצנבליט מצא שמאחורי ההליך עמד מתחרה מסוכסך, שחלק מהמוצרים קיבלו אישורי תקינה ושעולה חשש לשימוש לרעה בהליכי משפט - ובמקום גמול של כ-800 אלף שקל חייב את המבקשים ב-100 אלף

בני זוג שרכשו דירה ברמת השרון ב-9.45 מיליון שקל טענו שמדובר בדירת מעטפת ולכן ביקשו לשלם מס רכישה של 6%; ועדת הערר קבעה שמדובר בדירת מגורים וחייבה אותם במס לפי מדרגות של 8% ו-10%. כיום החוק אפילו ברור יותר: דירת מעטפת נחשבת דירת מגורים לצורכי מס רכישה

הסכום המירבי הוא 160,000 שקל לפרסום בכוונה לפגוע; הפסיקה הגבילה את מספר הפרסומים עליהם ניתן לתבוע, ורואה סכום מופרז כסימן לתביעת השתקה; ובפועל נפסקים לרוב כמה רבבות שקלים