במרץ 2019 רכשו בני הזוג את הדירה שבמוקד הסכסוך תמורת 1.65 מיליון שקל, בין היתר בעזרת פיצויים שקיבל הבעל עקב מחלתו. מקורות מימון נוספים היו הלוואה מחברה ששייכת לבעל ומשכנתה. למרות זאת, בטאבו נרשמה הדירה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים

האשה נישלה את השניים לטובת שני בניה. לטענת הבעל, הצוואה נחתמה בזמן שהמנוחה לא היתה כשירה, ומומחה מטעם בית המשפט אף קבע כי היא סבלה מדמנציה. בנוסף, הוא טען גם למעורבות פסולה והשפעה בלתי הוגנת מצד הבנים

האיש הזמין את הסם מגרמניה, תוך שהוא מוחבא בבקבוקים של מוצרי טיפוח. הנאשם אף השתמש בשירותיו של צעיר שנקלע למצוקה כלכלית כדי שזה יגיע לאסוף החבילה מסניף הדואר 

באתר האינטרנט של חברת הביטוח היתה חסימה שלא אפשרה לאנשים מעל גיל 70 לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל. לאחר הגשת התובענה הייצוגית נשלחו הצדדים להליך פישור מחוץ לבית המשפט, שהוביל לפתרון

שני הצעירים לא התחתנו, אך הבחורה טענה שהם היו ידועים בציבור, וכי הוא הבטיח לה מטבעות ביטקוין ואחוזים ממיזם עסקי שבבעלותו. מנגד, הנתבע טען שהקשר כלל המון מריבות ופרידות, ולכן לא ניתן לטעון שהם היו ידועים בציבור

האיש, אב לעשרה מהפזורה הבדואית, טען כי מדובר בכסף שהוא חסך מעבודתו בקק"ל לאורך השנים, בנוסף לשכר שקיבלו ארבעה מבניו. פקיד השומה ראה בסכום משום הכנסה בלתי מדווחת, וחייב את האיש בתשלום מס מוגדל ובקנס

האשה נפגעה בזמן שהלכה ברחוב אבן גבירול בתל אביב, ומעדה בגלל מכסה של תעלה של בזק שהיה שקוע במדרכה. היא תבעה את עיריית תל אביב וחברת בזק, שהמכסה היה שייך לתשתיות שלה

עובדת טלמרקטינג סיימה את עבודתה אצל מעסיק אחרי 14 שנה, והגישה תביעה בדרישה לקבל פיצויי פיטורים בסכום של 330 אלף שקל ועוד זכויות. המעסיק טען כי העובדת התפטרה מהעבודה מיוזמתה, לאור מצבה הנפשי ובעיות אישיות שמהן סבלה

בני זוג שגרים כ-25 שנה בארה"ב השכירו את ביתם בנחלה בכפר אז"ר שלא רשומה על שמם, מבלי שקיבלו אישור לכך מרשות מקרקעי ישראל, כנדרש. הנחלה הועברה על שם אחיו של התובע ב-2015, והזוג המתין עד שיוכל לפצל את הבית מן הנחלה מבחינה משפטית