האשה, שחלתה בקורונה ב-2020, היתה אמורה להתפנות למלונית והמתינה ליד ביתה כשהיא לבושה במכנסיים קצרים וגופייה. נהג האמבולנס שהגיע למקום סירב להעלותה לרכב בשל לבושה - מה שהוביל לעיכוב בפינויה. התובעת נאלצה להמתין זמן נוסף עד להגעת אמבולנס חלופי - מה שגרם לה, לטענתה, לעוגמת נפש ולתחושת השפלה, והיא החליטה לתבוע את הנהג ואת החברה של האמבולנסים

בעשורים האחרונים החלו קיבוצים רבים להעניק בעלות או זכות חכירה לחברים, במקום שהקרקע תהיה בבעלות הקיבוץ. התהליך נועד להבטיח ביטחון קנייני לחברי הקיבוץ ולאפשר להם לרשום דירה על שמם. רשויות מקומיות וועדות תכנון ראו בכך "מימוש זכויות במקרקעין", שחייב בהיטל

השבחה. לטענת הרשויות, שיוך הדירות לחברים העלה משמעותית את ערך הקרקע

בני משפחתה של המנוחה ביקשו לפסול את הצוואה בטענה שהיא נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת. לטענתם, המנוחה היתה במצב בריאותי ירוד, סבלה מבעיות רפואיות ופיזיות שהקשו עליה להתנהל באופן עצמאי, ולכן היתה פגיעה במיוחד. לדבריהם, הנתבע השתלט על חייה של המנוחה, הרחיק

אותה מסביבתה הקרובה, ויצר תלות מוחלטת בו

בית המשפט קבע כי חייבים במסגרת הליך חדלות פירעון – בן ממשיך ואשתו – יפרעו את חובותיהם באמצעות תוכנית תשלומים רב-שנתית, במקום למכור את המשק החקלאי שבבעלותם. לדברי השופטת,  מכיוון שהחייבים הסכימו לשלם את מלוא חובותיהם בפריסה מוסדרת, אין הכרח במימוש הנכס

אם העבירה את דירתה לבתה כמתנה מלאה. העברת הבעלות הושלמה באופן רשמי, והנכס נרשם בטאבו על שם הבת. זמן קצר לאחר מכן, הידרדרו היחסים בין השתיים, והגיעו לנקודת שפל שבשיאה אירוע אלימות קשה מצד הבת כלפי האם. היא הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה

להורות על ביטול המתנה, ולהשיב לה את זכויות הבעלות בדירה

התובע השתתף בהשתלמות מקצועית אצל הנתבעת, בעלת קליניקה לקוסמטיקה ופדיקור. במסגרת הקורס, היא צילמה את המשתתפים ושיתפה את התמונות ברשתות החברתיות, כולל בדף העסקי שלה בפייסבוק ובאינסטגרם. התובע טען שהנתבעת פרסמה את תמונותיו ללא ידיעתו וללא הסכמתו, תוך יצירת

מצג כאילו היה תלמיד שלה ולא בעל מקצוע מנוסה

האיש טען כי אחיו פגע בו בדרכים שונות, בהן חסימת החניה והדרך לביתו, הצבת חפצים שהפריעו לו ולרעייתו, והגשת תלונה נגדו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. עוד הוא טען כי האח ובני משפחתו התנכלו לו ואף נדרש להגיש בקשה לצו הגנה. כל אלה, לדבריו, מהווים "התנהגות


מחפירה" המצדיקה את ביטול ההתחייבות למתנה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, ואז הגיש האיש ערעור למחוזי

האם ביקשה להגדיל את המזונות, בטענה שהוצאות גידול הילדים – ואחד מהם על הרצף האוטיסטי – עלו משמעותית. במקביל, פנה האב לבית המשפט בבקשה להפחית את המזונות, בטענה כי מצבו הכלכלי הידרדר, הוא צבר חובות של 300 אלף שקל. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת האם

וקיבל את זו של האב - אך המחוזי הפך את ההחלטה

תביעה תקדימית: המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה, הגיש תביעה הצהרתית כנגד עבריין מורשע בפרשת העוקץ הניגרי, במסגרתה נתבקש רישום שעבוד על נכס יוקרתי לטובת גביית חובותיו לקורבנות העבירה – קשישים אותם הונה בארה"ב במיליוני דולרים