מחקר רפואי הוא העבודה המדעית שמנסה להבין איך מחלות נוצרות ואיך אפשר למנוע או לטפל בהן. הוא מתחיל לרוב במעבדה, בתאים ובבעלי חיים, ועובר בהמשך לניסויים קליניים בבני אדם שמתנהלים בשלבים: בדיקת בטיחות בקבוצה קטנה, בדיקת יעילות ומינון, ולבסוף ניסוי רחב שעל
בסיסו מבקשים אישור מהרגולטור. רוב המועמדים לתרופה נופלים בדרך, ולכן ממצא מרשים בעכברים עדיין רחוק מאוד מטיפול זמין.
לכלכלה יש כאן תפקיד מרכזי. חברות תרופות וביוטכנולוגיה משקיעות מיליארדים בכל
שנה, ושווי השוק שלהן יכול לזנק או לקרוס ביום שבו מתפרסמות תוצאות של ניסוי. אישור של מינהל המזון והתרופות האמריקאי פותח את השוק הגדול בעולם, ודחייה עלולה למחוק שנים של השקעה. בגלל הסיכון הזה חברות קטנות נשענות על גיוסי הון חוזרים, ולא פעם נמכרות לחברות גדולות
ברגע שהתרופה שלהן מתקדמת לשלבים המאוחרים.
בישראל נעשה חלק גדול מהמחקר באוניברסיטאות, במכוני מחקר ובבתי החולים, וחברות העברת הטכנולוגיה של המוסדות האלה מסחרות אותו דרך רישיונות ומיזמים. תחומים כמו מחלת אלצהיימר,
מחלות לב ומדעי המוח נמצאים במוקד בגלל הזדקנות האוכלוסייה והעלות הגבוהה של הטיפול בחולים לאורך שנים.
חוקרים מאוניברסיטת סון יאט-סן בסין שילבו את הקוליסטין עם L-ארגינין, והחיידקים הנושאים את גן העמידות mcr-1 חזרו להיות רגישים. בעכברים שקיבלו קוליסטין לבדו שיעור ההישרדות עמד על 40%
חוקרים מבריטניה איחדו עשרה ניסויים מבוקרים והשוו בין סטנט שנשאר בעורק לכל החיים לבין בלון מצופה תרופה שמוצא בסוף הצנתור. בעורקים קטנים התוצאות דומות, ובעורקים גדולים יש מחיר: יותר צנתורים חוזרים
מחקר קנדי מצא שמי שאוכלים הכי הרבה מזון אולטרה-מעובד נמצאים בסיכוי גבוה בכ-40% לשאת נגעים זעירים במוח שאינם גורמים לתסמינים. אצל נשים הקשר חזק עוד יותר, ובמבחני הזיכרון לא נמצא הבדל. החוקרים מדגישים שזה קשר סטטיסטי ולא הוכחה לסיבה
כ-1,300 אמריקאים שנמצאים במעקב מאז שנות ה-80 ענדו מכשיר מדידה על פרק היד במשך שבוע. מי שצרך יותר קנאביס התעורר יותר בלילה ובילה יותר זמן ער במיטה, אבל בשאלונים דירג את השינה שלו כתקינה לגמרי
חוקרים מאוקספורד ומחמש מדינות נוספות איחדו נתונים של כ-89 אלף משתתפים ומצאו שכל ירידה של 10 מילימטר בערך העליון מורידה את הסיכון לאירועי לב בכ-15%, גם אצל חולי כליות. מנגד, נרשמו יותר ירידות בתפקוד הכליה, ככל הנראה זמניות
במשך עשרות שנים רופאים הצליחו לפתוח עורקים חסומים, להחליף מסתמים ולהאריך את חייהם של חולי לב. עכשיו מתחיל שלב חדש: ניסיון לבנות מחדש את שריר הלב עצמו. ניסוי בבני אדם שהתפרסם באוגוסט מציג שיפור ביכולת התפקוד, לצד תופעות שמחייבות זהירות. במקביל, מדענים
מגלים כיצד אפשר לגרום לתאי לב בוגרים להתחלק מחדש
חוקרים הצליחו להפחית סימנים מולקולריים הקשורים להזדקנות ברקמות עור אנושיות, ומחקר נוסף מציג שיטה שמגדילה פי ארבעה את חדירת הקולגן לעור. המדע מתקדם מטיפול במראה הקמטים לניסיון לשקם את התאים ואת מנגנוני ההתחדשות שלהם. מה כבר עובד, מה עדיין ניסיוני ואיך
ייראו טיפולי העור בעוד עשר שנים?
שתי תרופות העיניים של קודיאק עמדו ביעדים בניסוי שלב 3, וזנקודה אפשרה ל-54% מהמטופלים מרווח של חצי שנה בין טיפולים. החברה מתכננת להגיש בקשת אישור כבר ברבעון הרביעי ומכוונת לשוק שבו אייליה של רגנרון היא אחת התרופות המרכזיות
סקירת-על שבדקה נתונים של יותר מ-1.3 מיליון איש מצאה שנדודי שינה קשורים לסיכון גבוה ב-26% לשבץ, לסיכוי גבוה ב-28% לאשפוז ולקשר עם דיכאון, התנהגות אובדנית ואלצהיימר. כמעט אחד מכל חמישה סובל מהבעיה, ומה ידוע על הטיפול שעובד
כרבע מהאנשים נושאים את APOE4, גורם הסיכון הגנטי החזק ביותר לאלצהיימר. מחקר חדש ב-Cell מראה שהגן הופך את התאים שמייצבים את כלי הדם במוח לתאי צלקת, ושבעכברים אפשר היה לעצור את התהליך. מה ידענו עד היום, ומה זה אומר למטופלים